פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרכב השופטים: נ' בן-אור; ר' וינוגרד; ו-א' דראל), בע"פ 7844-05-17, מיום 25.06.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וכן על גזר הדין, שניתנו על ידי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח), בת"פ 59692-12-13.

2. בד בבד עם הבקשה לרשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש. בהחלטתי 25.07 .2017, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר, עד אשר תוכרע הבקשה לרשות הערעור.

רקע והליכים קודמים

3. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום בירושלים. כתב האישום ייחס למבקש בגדרי שני אישומים, את ביצוע העבירות הבאות: מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (2 עבירות); מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349 לחוק העונשין; והטרדה מינית, לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.

4. בכתב האישום נמסר, כי במועדים הרלוונטיים עבד המבקש כאיש תחזוקה במפעל "רפא" (להלן: המפעל), כאשר המתלוננת א.ל. (להלן: המתלוננת) והמתלוננת ש.ב. (להלן: המתלוננת 1) עבדו כמנקות באותו המפעל.

           מהאישום הראשון בכתב האישום עולה, כי המבקש פגע במתלוננת, כמתואר להלן:

א.   בין החודשים ינואר ועד מאי 2005, במועד מדויק שאינו ידוע למשיבה 1 (להלן: המשיבה), הזמין המבקש את המתלוננת לשתות קפה ולשוחח בחדרו שבמפעל. במהלך השיחה, ליטף המבקש את רגלה של המתלוננת, ולאחר שזו ביקשה ממנו שיפסיק, הוא חדל ממעשיו והתנצל בפניה (סעיף 1 לכתב האישום).

ב.   כעבור כשבועיים, עת ניקתה המתלוננת את חדרו של המבקש, חיבק אותה המבקש מאחור ונישק אותה בצווארה. המתלוננת השתחררה מאחיזתו של המבקש בכח, ואמרה לו: "חלאס חלאס" (סעיף 2 לכתב האישום).

ג.    כעבור מספר ימים, הציג המבקש למתלוננת תמונות פורנוגרפיות במחשב, והציע לה כי הוא ישלח לה תמונות נוספות בדואר האלקטרוני, אך המתלוננת הסבירה למבקש כי היא אינה מעוניינת בכך. בהמשך, חיבק המבקש את המתלוננת חיבוק ממושך, ולאחר שזו הדפה אותו, התנצל המבקש על מעשיו, באומרו כי הוא אינו יכול לשלוט בעצמו, והבטיח כי לא יעשה זאת בשנית (סעיף 3 לכתב האישום).