פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

השופט ד' מינץ:

           לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים: ב' ארבל ס.נ., ש' אטרש, י' אברהם), מיום 30.10.2016, בתפ"ח 46727-05-15, במסגרתו הושתו על המערער העונשים הבאים: עונש מאסר בפועל למשך 52 חודשים (בניכוי תקופת מעצרו מיום 11.5.2015 ועד ליום 10.8.2015); עונש מאסר מותנה למשך 10 חודשים, כאשר התנאי הוא כי במשך 3 שנים לא יעבור כל עבירת מין מסוג פשע או סיוע לעבירה כאמור; עונש מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים, כאשר התנאי הוא כי במשך תקופה של שנתיים לא יורשע בכל עבירה של הדחה בחקירה; קנס כספי בסך של 5,000 ש"ח, או חודש מאסר תחתיו; פיצוי לנפגעת העבירה בסך של 30,000 ש"ח.

           יצויין כי מלכתחילה כוּון הערעור גם כלפי הרשעתו של המערער בדין, אך לאחר שמיעת הערותינו, חזר בו המערער מערעורו לעניין ההרשעה והתמקד בהשגה על חומרת העונש שהושת עליו בלבד.

כתב האישום והכרעת הדין

1. ביום 23.12.2015 הוגש נגד המערער ואדם נוסף כתב אישום מתוקן המגולל שני אישומים. על פי עובדות כתב האישום, המערער, יליד שנת 1953, הינו סבהּ של המתלוננת – קטינה ילידת שנת 1999 (להלן: הקטינה). הנאשם הנוסף בכתב האישום הינו חתנו של המערער, בעלה של אחות אֵם הקטינה (להלן: נ' או הדוד). הקטינה, המערער ונ' התגוררו כולם בסמיכות זה לזה, באותו הכפר (להלן: הכפר).

2. על פי המתואר באישום הראשון, עובר למעשים המתוארים בכתב האישום, שררו בין הקטינה למערער, כנכדה וסב, יחסי אמון וקרבה. בראשית שנת 2014 או בסמוך לכך, עת הייתה הקטינה בת 15 שנים, סיפר המערער לקטינה כי נ' מאוהב בה ומעוניין לפתח עימה קשר רומנטי. המערער עודד את הקטינה להסכים להצעותיו של נ', תוך שהוא מציין כי היא אפילו יכולה לקיים עימו יחסי מין וכי היא תהנה מכך. זמן מה לאחר אותה שיחה, הגיע נ' לבית הקטינה עת שהתה בו לבדה. נ' סתם את פיה ואיים עליה כי אם תצעק יהרוג אותה, אחז בה בחוזקה, הפשיט אותה והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה, בעודה מתנגדת למעשיו. למחרת היום סיפרה הקטינה למערער על שהתרחש והוא הורה לה לשתף פעולה עם נ' ולהיענות לו.

3. במהלך שבעת החודשים שלאחר מכן, נהג נ' לפגוש את הקטינה על בסיס שבועי. המפגשים התקיימו לעיתים בביתה של הקטינה ולעיתים בחורשה הסמוכה לכפר. במהלך מפגשים אלה החדיר נ' את איבר מינו לפי הטבעת של הקטינה, בניגוד לרצונה, תוך שהוא מסב לה כאבים. אגב כך גם הצהיר באזניה הצהרות בדבר אהבתו אליה. כל אותה העת ידע המערער על אודות הקשר בין נ' לקטינה ועל המעשים אותם הוא מבצע בה. נוכח תמיכתו של המערער במעשי נ', המשיכה הקטינה לשתף פעולה עם נ' ונמנעה מלדווח בדבר המעשים להוריה או לכל גורם אחר. במהלך אותה תקופה, הורה נ' לקטינה לצלם את עצמה, לעיתים בעירום ולעיתים בבגדים תחתונים ולשלוח אליו את התמונות, זאת תוך שהוא מאיים עליה. הקטינה פעלה כמצוותו.

4. במהלך חודש פברואר 2014 יצר נ' קשר עם חברתה לכיתה של הקטינה באמצעות מכשיר טלפון סלולארי אותו ביקש מהקטינה להעביר לה. משנודע דבר הקשר להוריה של החברה, הם דיווחו על כך למנהלת בית הספר, וזו החרימה את מכשיר הטלפון והקשר בין השניים נותק. בנסיבות אלו זומנה הקטינה לשיחה עם מנהלת בית הספר. הקטינה חשפה בפניה את דבר הקשר עם נ' וכן סיפרה לה על חלק מן המעשים שהוא מבצע בה. לאחר השיחה פנתה הקטינה אל המערער וסיפרה לו כי חשפה בפני המנהלת את דבר קשריה עם נ'. המערער עדכן בכך את נ' והשניים הורו לה להכחיש הכל. בעקבות הדיווח שהעבירה המנהלת נפתחה חקירה משטרתית במסגרתה נגבתה הודעה מהקטינה, אולם זו הכחישה בפני החוקרים את דבריה הקודמים, מה שהוביל לסגירת תיק החקירה. כעבור זמן מה הגיע המערער לבית הספר וביקש מהמנהלת את מכשיר הטלפון המוחרם, תוך שהוא מספר לה כי הקטינה פנתה אליו בבקשת עזרה וכי חשפה בפניו את דבר הקשר עם נ'. נוכח דבריו סברה המנהלת כי הסיפור מטופל כראוי על ידי המערער והשיבה לידיו את מכשיר הטלפון שהיה בידיה. כעבור מספר ימים ביקרה הקטינה בביתו של המערער. המערער אמר לקטינה כי בתמורה לכך שהלך לבית הספר וטיפל עבורה במצב הוא מעוניין לקיים עמה יחסי מין. הקטינה התנגדה והמערער הרפה ממנה.

5. עוד מתואר בכתב האישום, כי במהלך שנת 2014, במספר הזדמנויות הורה נ' לקטינה לקיים יחסי מין עם חבריו תוך שאיים עליה כי אם לא תעשה כן יחשוף בכפר את דבר הקשר שלהם, יפגע בשמה הטוב או יפגע בה. לקראת סוף שנת 2014 הגיעה לידי אשתו של נ' הקלטת שיחה בינו לבין הקטינה, המעידה על הקשר ביניהם. לאחר שפנתה לאימה של הקטינה, מכשיר הטלפון של הקטינה נלקח ממנה והקשר בין הקטינה לבין נ' נותק.