פלוני נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים מיום 30.8.2017 (עת"א 892-08-17, כבוד השופטים י' אברהם-אב"ד, ס' דבור, ר'גלפז מוקדי) (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין, התקבלה עתירה על החלטת ועדת השחרורים בבית הסוהר צלמון מיום 27.7.2017 (להלן: החלטת ועדת השחרורים ו-ועדת השחרורים, בהתאמה), הופקע הרישיון שהוענק למבקש לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי או החוק) ונקבע כי עליו לשוב ולרצות את המשך מאסרו לפרק זמן שייקבע על ידי ועדת השחרורים.

2.        המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעשיית מעשים מגונים תוך שימוש בכוח, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה בנסיבות מחמירות, כלפי בת זוגו (תפ"ח 27624-02-13). ביום 11.7.2013 נגזר על המבקש עונש מאסר של 4 שנים, אשר החל להימנות מתחילת שהייתו במעצר, קרי מיום 28.1.2013. עוד נגזרו על המבקש 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, למקרה שיעבור עבירת מין או אלימות מסוג פשע. יצוין כי המדובר במאסרו הרביעי של המבקש באופן כללי, ומאסרו השני בגין עבירות אלימות ומין כלפי אשתו.

           ביום 22.10.2015, בחלוף כשנתיים ו-תשעה חודשים מעת שהחל בריצוי מאסרו, הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם של המבקש (להלן: החלטת השחרור המוקדם). בהחלטתה זו, הסתמכה ועדת השחרורים על תכנית הרשות לשיקום האסיר (להלן: רש"א) מיום 30.6.2015 לשיקום המבקש בהוסטל "מפתחות" (להלן: המרכז הטיפולי או ההוסטל). וזאת, על אף התנגדות המרכז הרפואי לבריאות הנפש (להלן: מב"ן), בשל המסוכנות הגבוהה שלגישתם נשקפה מהמבקש בתחום המיני לבת זוגו. במסגרת תכנית השיקום של רש"א הוגדר כי המבקש ישתלב בהוסטל בטיפול אינטנסיבי – הן זוגי והן קבוצתי. כמו כן, נקבע כי המבקש יעבור טיפול פסיכיאטרי, וטיפול פרטני או קבוצתי ייעודי לעברייני מין (בהתאם להמלצת צוות המרכז הטיפולי). עוד נקבע כי המבקש ישתלב בעבודה במשרה מלאה. תקופת השיקום הוגדרה לשנה ותשעה חודשים (על אף שיתרת המאסר של המבקש עמדה רק על שנה וחודשיים) (להלן: תקופת התנאי) –שמתוכה לפחות תשעה חודשים ישהה המבקש בתנאי פנימייה, והמשך טיפול במסגרת מגורים מחוץ להוסטל.

           בהתאם לאמור, קבעה ועדת השחרורים כי תנאי שחרורו המוקדם של המבקש הם: מילוי תכניתה של רש"א "ככתבה וכלשונה" והתייצבות בתחנת המשטרה הקרובה למרכז הטיפולי בשבוע הראשון לכל חודש. עוד נקבע כי המבקש יתייצב לביקורת בפני ועדת השחרורים ויציג מסמכים המעידים על עמידתו בתנאי השחרור. בהמשך לכך, ביום 8.11.2015 שוחרר המבקש ממאסר לטיפול במרכז הטיפולי.

3. במהלך שהייתו של המבקש במרכז הטיפולי, נמסרו מעת לעת דיווחים על אודות התנהלותו לוועדת השחרורים. במסגרת פסק הדין, פירט בית המשפט לעניינים מנהליים דיווחים אלו בהרחבה, ולא מצאתי לחזור ולהרחיב בנושא. בתמצית יצוין, כי במרבית הדיווחים הצטייר המבקש כאדם אלים ותוקפני שמתקשה להשתלב במסגרת הטיפולית; ועם זאת בחלק מהדיווחים צוינו, לצד הדיווחים השליליים, אינדיקציות חיוביות לשיקום. למשל, מוטיבציה גבוהה שגילה המבקש להצליח בטיפול, מקרים שבהם בת זוגו שיתפה פעולה עם הטיפול הזוגי, ואפיזודות שבהן חל שיפור בהתנהלות המבקש לנוכח טיפולים מסוימים.

           ביום 15.9.2016 קיימה ועדת השחרורים דיון בעניינו של המבקש, ובהתאם לבקשת רש"א הוארכה תקופת התנאי למועד חדש (במסגרת המסמכים שלפניי לא הוברר עד לאיזה מועד עתיד לחול תנאי זה). כמו כן הזהירה ועדת השחרורים את המבקש כי עליו "לשתף פעולה עם גורמי הטיפול בהוסטל ולשנות את התנהגותו הן כלפי הדיירים בהוסטל והן כלפי הצוות, שאם לא כן, הוא עלול למצוא עצמו בפני בקשת הפקעה (הדגשה שלי – ב' ע')."

           לאחר החלטה זו, בדיווח מיום 6.6.2017 ניכרה מגמה חיובית בהתנהלותו של המבקש ובמעורבותה של בת זוגו בהליך הטיפולי; ועם זאת, צוין רצף אירועים אלימים שבהם לקח המבקש חלק. לנוכח האינדיקציות החיוביות (החלקיות) שעליהן הצביע הדוח, המרכז הטיפולי פנה לוועדת השחרורים בבקשה כי תאשר למבקש החל מיום 30.7.2017 לעבור לשלב ב' של המסגרת הטיפולית שבמסגרתו יתגורר מחוץ להוסטל, בבית משפחתו (להלן: שלב ב' של התכנית הטיפולית).

4.        ביום 16.7.2017 עקב מפנה שלילי שחל בהתנהלות המבקש, פנו גורמי המרכז הטיפולי לוועדת השחרורים, בבקשה שתפקיע את רישיון השחרור שהוענק למבקש. במסגרת פנייה זו צוין כי מרגע שניתן למבקש מועד לסיום שלב מגוריו בהוסטל (כאמור, בתנאי פנימייה), חלה רגרסיה משמעותית בהתנהלותו. בכלל זאת צוין כי ביום 14.7.2017 יצא המבקש לחופשה בביתו שהוארכה בלילה נוסף, לפנים משורת הדין, בשל פטירת גיסתו. במהלך ביקור זה, הפר המבקש את תנאי הפיקוח שנקבעו לו – בכך שלא חזר באוטובוס הראשון של הבוקר, כפי שהוגדר לו, ואף לא יצר קשר עם המדריך בשעה בה נדרש (להלן:אירוע ההפרה). עוד צוין כי לאחר שהובאה לידיעתו של המבקש כי בכוונת הצוות לפנות בבקשת ההפקעה האמורה, הוא בחר מיוזמתו לעזוב את ההוסטל. בהמשך לבקשת המרכז הטיפולי, דיון ועדת השחרורים שנקבע ליום 27.7.2017 בנושא בקשת ההוסטל להקלת תנאי השחרור של המבקש, הוסב לדיון בבקשת ההפקעה.

החלטת ועדת השחרורים ופסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים

5.        במסגרת החלטתה מיום 27.7.2017, עמדה ועדת השחרורים על השתלשלות האירועים וקבעה כי חרף התנהלותו החמורה של המבקש, שעולה כדי הפרה של תנאי שחרורו, יש להעניק לו הזדמנות נוספת ולהימנע בשלב זה מהפקעת שחרורו. כך לשון ההחלטה: