פלוני נ' י.י.

1.הנתבע עתר למחיקת התביעה על הסף מהטעם שלא כומת הסעד המבוקש ולא צוין שווי התובענה וכפועל יוצא, לא שולמה האגרה הנדרשת בגין הליך זה.

2. בכתב התביעה, הוגדרה מהות התביעה כך: "נזקים, רשלנות, תקיפה". סכום התביעה לא פורט בכתב התביעה והושאר לשיקול דעת בית המשפט. בכתב התביעה המתוקן פורטו הסעדים המבוקשים, כאשר התובע עתר לפיצוי בגין נזק מיוחד בסך 130,000 ₪, ונזק כללי בגין הפסד השתכרות בעתיד, פגיעה במוניטין, נזק בלתי ממוני של כאב, סבל ועגמת נפש ופיצויים עונשיים ו/או מוגברים.

3.הנתבע טען כי הפיצוי הנדרש בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין אינו בבחינת נזק גוף ועל כן יש לכמתו ולשלם בגינו אגרה. בדומה, טען הנתבע כי פיצוי עונשי הוא סעד כספי רגיל שיש לשלם אגרה בגינו, שכן לא מדובר בנזק גוף ועל כן מחויב התובע לקצוב את הסכום שנתבע בגינו. הנתבע הפנה לדברי ב"כ התובע בדיון מיום 20.6.17 כי "התיק עצמו הוא תיק של נזק בלתי ממוני" ולשיטתו, משמעות הערה זו הינה כי אין טענה לנזק ממשי.

4.התובע ביקש לדחות את הבקשה. לשיטתו, מהפן המהותי, חשוב לראות בתביעה כתביעה הנובעת כולה מאירוע התקיפה של הנתבע אשר גרם לכל נזקיו. התובע סבור כי לא ניתן למחוק את התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה שכן המקרה דנן אינו נכלל במסגרת הוראת תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי. התובע טען כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר תום הלב של הנתבע בהגשתה, בשים לב לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה, ממנו עולה כי כל מטרתה להקשות על התובע ולעכב את בירור ההליך.

עוד טען התובע כי יש לדחות את הבקשה לגופה: התביעה לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני נובעת מהפגיעה הגופנית, וכי נזק זה של כאב וסבל כולל "כמובן גם עגמת נפש ופגיעה במוניטין" ולא מדובר בתביעת דיבה. אין כל התייחסות בתגובת התובע לטענה כי פיצוי עונשי אינו בבחינת נזק גוף ועל כן יש לכמתו ולשלם בגינו אגרה.

5.לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, מצאתי לדחות את הטענה המתייחסת לנזק בלתי ממוני בשל כאב וסבל ועוגמת נפש, ולקבל את טענות הנתבע בנוגע לראשי הנזק של פגיעה במוניטין ופיצויים עונשיים.

6.ברע"א 5237/06, הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור [06.07.2008], נקבע כי פיצוי בגין נזק לא ממוני שמקורו בפגיעה גופנית, מהווה נזק גוף.

לפיכך, העתירה לפיצוי בגין כאב וסבל ועגמת נפש, הנובעים כל כולם מאירוע התקיפה בו נפגע התובע בגופו או בנפשו, היא תביעה לנזקי גוף ואינה מחייבת פירוט מספרי או תשלום אגרה.

7.שונה הדבר ככל שעומד התובע על תביעתו לקבל פיצוי בגין פגיעה במוניטין או כפיצוי עונשי/מוגבר, בגין אופי המעשה של הנתבע שגרם לו לנזק. רכיבים אלה של הפיצוי אינם רכיבים שנכללים בהגדרה של נזק גוף ועל כן – באם הוא עומד על דרישתו לפיצוי בגין אלה – על התובע לפרט את סכום התביעה אשר הוא עותר לקבל בגין נזקים אלה, ולשלם אגרה בגינם.

עם זאת, אין המדובר במקרה שבו יש למחוק את התביעה כולה על הסף. סעד כזה הוא סעד קיצוני השמור למקרים בהם מדובר בתביעה שאינה מקימה עילה או אינה מעלה טענה שיש בה כדי לזכות את התובע בסעד, באם יעמוד בנטל להוכיחה.

8. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

9.התובע יודיע לבית המשפט בתוך 21 ימים אם הוא עומד על הדרישה לפיצוי בגין פגיעה במוניטין ובגין פיצוי עונשי או מוגבר.

ככל שהתובע יעמוד על איזה מדרישות אלה, יהיה עליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בהתאם, ובמסגרת כתב טענות מתוקן, יידרש לקצוב את סכום הנזק או הפיצוי הנדרש על ידו, ולשלם אגרה בהתאם.

לא תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה כאמור בתוך המועד שנקבע, יהיה הדבר ויתור של התובע על הדרישות הנ"ל, ודיון בשאלת הנזק יוגבל לנזק הגוף שנגרם לתובע, על ראשי הנזק הכלולים בו.

10.לנוכח התוצאה המעורבת, כאשר מחד גיסא נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף אולם מאידך גיסא התקבלו חלקית טענות הנתבע – אין צו להוצאות למי מהצדדים בגין בקשה זו.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.