פלוני נ' ועדת מאוימים ואח'

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה התבקשנו להורות למשיבים לנמק מדוע לא יעניקו לעותר היתר שהייה כדין בישראל. על פי הנטען בעתירה, קיים חשד כי העותר משמש כסייען לכוחות הביטחון, ומשום כך נשקפת לו סכנת חיים, באופן המצדיק את קבלת העתירה.

במסגרת העתירה נתבקש צו ביניים, אשר יאסור את הרחקתו של העותר מישראל עד למתן פסק דין בעתירה. בהחלטתי, מיום 04.01.2018, הוריתי על מתן צו ארעי המורה, כמבוקש.

הרקע להגשת העתירה

2. העותר הינו תושב יהודה ושומרון ואזרח פלסטיני. מתגובתם המקדמית של המשיבים עולה, כי ביום 11.05.2017, הגיש העותר ערר לבית הדין לעררים בתל אביב (ערר (ת"א) 2852/17) במסגרתו העלה את טענת המאוימות, והוסיף כי בקשתו לקבלת מעמד בישראל מסיבה זו טרם הוכרעה. ביום 22.05.2017, נמחק הערר מן הטעם שהוא לא הומצא כדין למשיב. ביום 29.06.2017, הגיש העותר ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 46366-06-17). בו ביום, קבע בית המשפט המחוזי כי לא הונחה בפניו תשתית מספקת התומכת בטענת המאוימות, מעבר לאמירות כלליות שנשמעו מפי העותר. בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי כי על העותר למצות תחילה את ההליכים בבית הדין לעררים. לאור האמור, הגיש העותר בקשה לביטול פסק דינו של בית הדין לעררים המורה על מחיקת הערר, מהטעם שהערר לא הומצא כדין למשיב, לאור טענת העותר שהוא לא היה מיוצג באותה העת. ביום 03.08.2017, דחה בית הדין לעררים את בקשת העותר לביטול פסק הדין, בקובעו כי:

"בידי המשיב אין כל תיעוד בנוגע לבקשה שהוגשה אליו על ידי העורר [העותר], וככל הנראה גם העורר [העותר] עצמו אינו מסוגל להמציא תיעוד מעין זה. בנסיבות אלה, מוטל על העורר [העותר] להזדרז ולהגיש בקשתו אל ועדת המאוימים ללא דיחוי, וכעת – כאשר העורר [העותר] מיוצג – יש לצפות שהדבר ייעשה על ידי בא כוחו, ותוך שמירת העתק הבקשה והאסמכתא על הגשתה.

אין מנוס גם מלקבל את הטענה בנוגע לחוסר סמכותו העניינית של בית הדין מלעסוק בטענות הנוגעות לקביעת מאוימות, ומשכך – לאחר שימוצה ההליך אל מול ועדת המאוימים, וככל שההחלטה לא תשביע את רצונו (או לא תתקבל בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין) יפנה העורר אל הערכאה המוסמכת".

3.  ביום 16.11.2017, הגיש העותר עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ובצידה בקשה למתן צו ביניים (עת"מ 27908-11-17). בית המשפט המחוזי דחה את העתירה ואת בקשת העותר למתן צו ביניים, באלה המילים:

"לא ברור מתוך העתירה מהי ההחלטה הנתקפת, מתי התקבלה ועל ידי מי. כמו כן, לא ברור מה מקור הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בעתירה. לפיכך, ינמק העותר מכוח מה מוגשת העתירה ומה מקנה את הסמכות וכן יפרט לגבי מיצוי ההליכים שנעשה. בשלב זה הבקשה לצו ביניים נדחית. התייחסות העותר תוגש תוך 7 ימים".

           משהעותר לא התייחס לאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נמחקה העתירה.