פלוני נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ

באחד מימי חודש 3/15 ביקר התובע בסניף הנתבעת לשם עריכת קניות. עת שהה בסמוך לשומר הסניף, פגעה בו מלגזה ידנית וגרמה לו לטענתו נזק לנעל שמאל. התובע טוען כי פנה למנהל הסניף, בבקשה לפיצוי, אך נדחה, תוך שנגרמה לו עגמת נפש בשל זלזול בפנייתו.

בכתב הגנתה הכחישה התבעת את האירוע וטענה לחלופין לאשמו התורם של התובע בשיעור של 100% ; הנתבעת טענה כי הציעה לתובע פיצוי בדמות יין משובח, אך הוא סירב.

בדיון שמעתי את התובע ואת מנהל הסניף בו אירע המקרה הנטען. התובע הציג את הנעל וחזר על גרסתו. נציג הנתבעת טען כי מדובר במכשיר השוקל כ-500 ק"ג ומכאן חוסר הסבירות בטענת התובע. לשאלת בית המשפט הודה הנציג כי לא ערך בירור עם מפעיל המכשיר לבדיקת טענת התובע.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו, אני קובע כי התובע הוכיח את תביעתו. התרשמתי מהתובע כי דייק בעדותו וכי לא ביקש להפריז בנזק שנגרם. כך, הודה התובע כי לא נגרם לו כל נזק גוף, אלא נזק לנעל בלבד. מנגד, גישת הנתבעת הייתה מגמתית, היא ראתה בתובע טרדן, לא ביררה את גרסתו ונראה שטיפולה בנושא היה אף "לא שירותי". עיינתי גם בנעל בה פגעה המכונה לפי הטענה ואכן קיימות בצדה השמאלי (של נעל שמאל) שריטות ארוכות המתיישבות עם האופן בו תיאר התובע את האירוע.

לאור כך זכאי התובע לפיצוי. התובע טען כי מדובר בנעל ששוויה 500 ש"ח ועתר גם לפיצוי בגין התנהגות הנתבעת בסך 2,000 ש"ח. התובע לא הציג קבלה או מחירון בדבר מחיר הנעל. כן, מדובר היה בנעל משומשת, אם כי במצב טוב יחסית. לאור כך ראיתי לפסוק בשל כך סך של 250 ש"ח.