פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

זוהי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975, שאירע לתובע לטענתו ביום 10.8.2013, עת נפגע כשירד מטרקטורון, לאחר נסיעה בו. זירת המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נעוצה בעיקר בשאלת עצם קרות התאונה, בנסיבות כפי שנטענו על ידי התובע.

1. התובע טוען כי נפגע במסגרת תאונה שארעה לו כשהצטרף, יחד עם בתו ע' , למר מ' (להלן: "מ' "), בבקר שבת, לנסיעה על רכבי שטח באזור הדיונות הנמצאות דרומית-מזרחית לאשדוד. על פי כתב התביעה (סעיף 7), כשסיים התובע את נסיעתו ברכב, במהלך ירידתו מן הרכב, נפל ונחבל בירך וברגל שמאל.

    

2. מנגד, טוענת הנתבעת כי האירוע כלל לא אירע, ודאי לא באופן הנטען על ידי התובע. לשיטתה, ועל יסוד טענות המבוטח מ' , לאחר שערך התובע סיור בשטח עם הטרקטורון, באישורו ובהרשאתו של מ' , החזיר התובע את הרכב למ' כשהוא מתהלך על רגליו כרגיל, בריא ושלם כפי שהגיע בבקרו של יום, ולא ציין בפניו מאומה בעניין פציעה או חבלה (סעיף 8 לכתב ההגנה).

    

3. בפני ביהמ"ש העידו מספר עדים, כאשר מטבע הדברים, לאור המפורט לעיל, עסקו מרבית העדויות בשאלת עצם קרות התאונה בהתאם לנסיבות הנטענות על ידי התובע – תאונת דרכים בעת ירידה מטרקטורון.

    

   מטעם התובע, מעבר לעדותו שלו, העידה אשתו, הגב' ל' פ' , בתו אשר הצטרפה אליו לנסיעה המדוברת, הגב' ע' פ' ובנו, מר נ' פ' .

    

   מטעם הנתבעת, הובא לעדות המבוטח מ' , וכן העידו אחות חדר המיון הגב' לידיה לוי שמילאה את טופס הקבלה של התובע בחדר המיון בביה"ח קפלן אליו פנה לאחר האירוע - נ/2, דר' שעייר, אורתופד חדר המיון אשר חתום על נ/3 מסמך מחדר המיון ודר' בציס, רופא המשפחה של התובע, החתום על נ/4, כל אלה מסמכים רפואיים שנערכו לאחר וכתוצאה מן התאונה.

    

4. לאחר ששמעתי את מכלול עדויות העדים שהובאו מטעם הצדדים וכן לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית-המשפט, באתי לכלל מסקנה חד משמעית כי לא עלה בידי התובע לעמוד ברף הנדרש ממנו להוכיח את קרות התאונה בכלל, ובנסיבות אותן פירט בפרט, ומשכך אין בידי לקבוע כי נזקו של התובע אירע כתוצאה מתאונת דרכים כנטען. להלן יפורטו נימוקיי לקביעה זו.