פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופטת א' לוי) מיום 22.10.2018 בת"א 5098-08-18, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפטור מהגשת חוות דעת מטעמו בתחום האורתופדיה.

רקע

2. המבקש, יליד שנת 1997, הגיש ביום 2.8.2018 תביעה כנגד המשיבים לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות ביצוע רשלני של ניתוח בגבו בהיותו קטין (להלן: התביעה). לפי הנטען בכתב התביעה, כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי במהלך ביצוע הניתוח ולאחריו, נגרמו למבקש נזקים נוירולוגיים קשים.

3.  בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש בקשה לפטור מצירוף חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה – ניתוחי עמוד שדרה, התומכת את טענותיו בדבר התרשלות הצוות הרפואי, כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי). לצד זאת, הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בהתאם לסמכותו המנויה בסעיף 130(א) לתקנות (להלן: הבקשה). בבקשתו טען המבקש כי על-אף שפנה למומחים רבים, לא עלה בידו לאתר מומחה מטעמו, וזאת משום שמתקיים "קשר שתיקה" בין הרופאים, אשר סירבו לפניותיו, בין היתר בשל מחויבות קולגיאלית כלפי הרופא שניתח את המבקש (להלן: הרופא המנתח). לטענתו, מצב זה בא בגדר "הטעמים המיוחדים" לפוטרו מהגשת חוות דעת מטעמו, כאמור בסיפא של תקנה 127 לתקנות. הבקשה נתמכה בתצהיר הכולל פירוט של התשובות שהתקבלו מהמומחים, ללא ציון זהותם (להלן: התצהיר).

           בתגובתם טענו המשיבים, בעיקרו של דבר, כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת "טעמים מיוחדים" המצדיקים לפוטרו מצירוף חוות דעת מטעמו. כן נטען, כי המבקש לא הניח תשתית מספקת להוכחת קיומו של "קשר שתיקה" בין הרופאים המומחים, בין היתר בשל העובדה שבתצהיר לא צוינה זהותם של המומחים שאליהם פנה. עוד נטען, כי מוגשות לבית המשפט תביעות רבות בעילה של רשלנות רפואיות, לרבות בתחום ניתוחי הגב, בצירוף חוות דעת רפואיות, דבר אשר, לטענתם, מצביע על כך שהמבקש לא נקט במאמצים הדרושים לשם איתור מומחה. בתשובה לכך, שב המבקש על טענותיו והטעים כי מאגר המומחים הרלוונטי לעניינו מצומצם, הן משום שדרוש מומחה ספציפי באורתופדיית ילדים, בעל ידע וניסיון בביצוע ניתוחי עקמת, והן בשל כך שהרופא המנתח עובד בבית חולים אשר בבעלות המדינה.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.  בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי המבקש לא עמד בנטל להוכחת טענתו כי אין באפשרותו לאתר מומחה ולצרף חוות דעת מטעמו. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש כי מאגר המומחים בתחום הרפואי הרלוונטי מצומצם, והבהיר כי תחום האורתופדיה מונה עשרות מומחים ברחבי הארץ. רבים ממומחים אלה, כך הובהר, אינם עובדים במוסדות המדינה, ועורכים חוות דעת מטעם תובעים נגד מוסדות המדינה, לרבות נגד הרופא המנתח בענייננו. עוד נקבע, כי עומדת למבקש האפשרות לפנות למומחים בעלי תחום מומחיות רחב יותר, וכי לא נדרש בהכרח מומחה בניתוחי עקמת לילדים. בכל הנוגע לטענת המבקש בדבר "קשר שתיקה", נקבע כי טענה זו לא הוכחה, וכן כי חלק מהמומחים המפורטים בתצהיר סירב לערוך חוות דעת בשל אופי חוות הדעת שנתבקשה ולאו דווקא בשל זהות הצדדים.

           על החלטה זו נסבה הבקשה שלפני.