פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים ואח'

1.  בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.1.2018 (ענ"א 11082-01-18, השופטת ד' מרשק מרום). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על החלטתו של בית המשפט לנוער ברחובות מיום 31.12.2017 (תנ"ז 35618-09-17, השופט נ' זנו).

רקע והליכים קודמים

2.  ההליך דנן נסב על שלומם ורווחתם של שלושה קטינים, ילידי השנים 2005, 2008 ו-2010 (להלן: שלושת הקטינים), שהם ילדיהם המשותפים של המבקש והמשיבה 2 (להלן: המשיבה). למבקש ולמשיבה שני ילדים נוספים – האח הבכור בן ה-15 ובת הזקונים בת השנתיים. עוד טרם פתיחת ההליכים שעליהם נסבה הבקשה דנן הייתה המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה באזור מגוריה, בין היתר על רקע מצוקה כלכלית ואלימות במשפחה.
3.  ביום 11.6.2017 הורה בית המשפט לנוער על הוצאתם של שלושת הקטינים ממשמורת ההורים והם הועברו למשמורת זמנית של רשות הסעד. בהמשך לכך, הושמו שלושת הקטינים במרכז החירום "שוסטרמן", בהתאם לצו חירום שניתן ביום 16.6.2017 והוארך בהמשך מעת לעת.

4.  כפי שעולה מעיון בהחלטות קודמות, הוצאתם של שלושת הקטינים ממשמורת ההורים נעשתה על רקע משבר משפחתי קשה שפרץ בעקבות פרידתם של המבקש והמשיבה זה מזו. מצבם הרגשי של שלושת הקטינים החמיר בתקופה זו, בין היתר נוכח אלימות מילולית בין ההורים וכן התנהגות אלימה של האח הבכור. ביום 13.6.2017 עברה המשיבה יחד עם הבת הפעוטה למקלט לנשים מוכות על רקע איומים שהשמיע המבקש כלפיה בנוכחות עובדת סוציאלית, ועקב הערכת מסוכנות שבוצעה על ידי גורמי הסעד ביחס אליו, אשר ייחסה לו מסוכנות גבוהה.

5.  ביום 19.10.2017 הכריז בית המשפט לנוער, לפי בקשת עו"ס לחוק הנוער, על ילדי המשפחה, למעט הבת הפעוטה, כ"קטינים נזקקים" למשך שנה. להשלמת התמונה יצוין כי האח הבכור מצוי כיום במסגרת חוץ-ביתית בהתאם להחלטה נפרדת שניתנה בעניינו על-ידי בית המשפט לנוער.

6.  ביום 6.11.2017 הורה בית המשפט לנוער על בניית תכנית טיפולית לשלושת הקטינים אשר תאפשר בהמשך את חזרתם לקהילה.

7.  לאחר שהתקיימה בעניינם של שלושת הקטינים ועדה לתכנון וטיפול (להלן: ועדת הטיפול), גיבשו גורמי הסעד תכנית טיפול עבורם לפיה שני הבוגרים שבהם יועברו למסגרות חוץ-ביתיות, ואילו השלישי יועבר למשמורת המשיבה בהשגחה של עו"ס לחוק הנוער. תכנית זו התבססה על התרשמותה של ועדת הטיפול כי הן המבקש והן המשיבה אינם מסוגלים בעת הזו לגדל את שלושת הקטינים בתוך הקהילה, גם בסיועה של מעטפת טיפולית רחבה. כך, צוין כי המבקש מתקשה לתת אמון ולהתמסר לטיפול באופן שיאפשר לו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בגידול הילדים, בהתחשב במצבם הרגשי הקשה. עוד צוין כי המשיבה נענתה לטיפול וניכר שינוי בדפוסי ההתנהגות שלה כלפי הקטינים, אלא שהיא מצויה בראשית התהליך הטיפולי וכי נדרש לה עוד פרק זמן משמעותי נוסף. על רקע זה, סברה ועדת הטיפול כי חזרתם של שלושת הקטינים אל בית המבקש תיצור בנקודה זו משבר אמון ביניהם לבין מערכות הטיפול וכן תפגע באופן משמעותי באפשרותם לקבל את הטיפול שלו הם זקוקים.

8.  בהמשך לכך, הוגשה לבית המשפט לנוער בקשה מטעם עו"ס לחוק הנוער לאמץ את המלצותיה של ועדת הטיפול. ביום 31.12.2017 ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער בבקשה האמורה. בית המשפט לנוער ציין כי הוא סבור שיש לאפשר למשיבים לממש את זכותם הטבעית לגדל את ילדיהם, בתהליך הדרגתי וניסיוני אשר ילווה בתכנית טיפולית מטעם גורמי הרווחה. כמו כן, בית המשפט לנוער ציין כי הוא סבור שטובתם של שלושת הקטינים היא באחדותם וכי אין להפרידם לעת עתה. על כן, בית המשפט לנוער הורה כי בשלב ראשוני ולתקופה ניסיונית, יוחזרו שלושת הקטינים לחזקת המבקש. כמו כן, הוא הורה כי הקטינים ישולבו בתכנית טיפולית בקהילה, אשר במידת האפשר תכלול פנימיית יום שתימצא מתאימה להכיל את שלושתם. בשלב השני, כך נקבע, "בהדרגה ולאחר שתבשיל המשיבה לטיפול בקטינים, תשולב אף היא, באופן שווה, בטיפול בילדיה".