פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר באוטם שריר הלב אשר עבר ביום 13.9.09 כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995 (להלן:"החוק").

2.לאחר שמיעת מסכת הראיות, בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן:

1.התובע יליד שנת 1959.

2.התובע מכהן כסגן ראש עיריית אשדוד.

3.ביום 13.9.09, לקראת סיום יום העבודה בשעה 19:30 נודע לתובע כי עוזרו האישי מבקש לעזוב את התפקיד לאחר שנה בלבד, בעוד שהתחייב לעבוד 5 שנים. ההודעה נמסרה מפי אביו של העוזר. התובע כעס מאוד עת שמע את ההודעה, והרגיש נבגד.

התובע הרים את קולו וצעק על אביו של העובד, כשהוא מטיח בו טענות חריפות בדבר הבגידה. במהלך השיחה התובע חש שלא בטוב, רתח מזעם, האדים מרוב כעס והזיע. לפיכך, סיים התובע את השיחה והלך לביתו. לאחר כמחצית השעה מרגע שהגיע לביתו הרגיש רע עוד יותר, ואז פונה על ידי ניידת נט"ן למרכז רפואי שיבא.

4.מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים.

3.לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר זאהי חורי כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

1.מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכל הקשור לליבו?

2.האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף?

3.האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?

ככל שתשובתך לשאלה הקודמת חיובית ,הנך מתבקש להשיב לשאלה הבאה :

האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה, או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

במסגרת חוות דעתך הנך מתבקש להתייחס לחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים.

4.המומחה השיב בחוות דעתו מיום 27.2.13, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין:

"במקרה הנדון לא ניתן לשלול שקיימת תרומה מסויימת לאירוע החריג בעבודה לכן סביר להניח שקיימת תרומה לאירוע החריג בעבודה, אך תרומתו פחותה מגורמי הסיכון והנתונים בחולה לפני האירוע לאור המאורעות החוזרים של תעוקת חזה שהיו קיימים לפני האוטם החריף ולאור העובדה שנמצאה היצרות קשה בשני עורקים והיצרות חלקית בעורק שלישי (כלומר מחלה דיפוזית יחסית לגילו הצעיר)".

5.בהחלטה מיום 27.2.13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

6.הצדדים בחרו שלא להגיש בקשה להצגת שאלות הבהרה. לפיכך, הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם.

7.התובע הגיש את סיכומיו בכתב, וכך עשה גם הנתבע.