פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים

בפני ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ בירושלים (כב' הרשמת יעל ממן), מיום 24.03.2018, שניתנה במסגרת תיק גביית מזונות בו המשיב הוא הזוכה, בעניין הגבלתו של המערער מלצאת את הארץ.

המשיב הגיש עיקרי טיעון מטעמו ביום 21.05.2018 ותשובת המערער הוגשה ביום 10.6.18.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט כי יינתן פסק דין על יסוד כתבי הטענות והמסמכים שבתיק בית המשפט מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים ויראה בעיקרי טיעון אלו סיכומים בכתב.

המשיב תמך בהחלטות הרשמת וטען כי הערעור הינו קנטרני ודווקני .לשיטתו ההגבלות שהוטלו על המערער היו כדין. עם זאת המשיב תומך בביטול ההליכים וההגבלות בתיק ככל שיסדיר המערער את התשלום השוטף בתיק וישלם את חוב העבר .

לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

במרכז המחלוקת עומדות הוראות סעיף 66ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), שכותרתו "ביטול הגבלה", הקובע כדלקמן:

• "נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.

• רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שדבר מוצדק בנסיבות העניין.