פלוני נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

עסקינן בתאונת עבודה שארעה במהלך החלקה על גרם מדרגות בחצרים של המעסיק. האם מקימה חבות?

רקע כללי

לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו, על פי הנטען, לתובע יליד 8/5/1951, בתאונת עבודה מיום 18/10/2011. נתבעת 1 הייתה מעסיקתו של התובע במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 ביטחה בביטוח מעבידים את הנתבעת 1 בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

על פי הנטען, התאונה ארעה במסגרת עבודתו של התובע, עת שהה בחניון המשמש גם כמוסך לאוטובוסים השייך לנתבעת 1, כאשר במהלך ירידתו של התובע בגרם מדרגות עשוי ברזל המוביל לחדר בוחנים, החליק לפתע ונפל ארצה. בשל נפילתו נפגע התובע בכתפו השמאלית. בירור רפואי שעבר התובע, מצא כי לתובע נגרם קרע בגיד הסופרספינטוס (להלן: "התאונה", "המוסך", "גרם המדרגות").

כבר בפתח הדברים יובהר כי אין חולק בין הצדדים לגבי עצם קרות התאונה וכי התובע נפגע במהלכה. המחלוקת נסובה סביב נסיבות התאונה והאם מהן מתבקשת המסקנה לקיומה של התרשלות והפרת חובת הזהירות מצד נתבעת 1 כלפי התובע כמעסיקתו במועדים הרלוונטיים לתאונה. מלבד סוגיית החבות חלוקים הצדדים ביניהם גם על סוגיית הנזק. ואולם נפתח הדיון, מטבע הדברים, בפרק החבות.

סוגיית החבות

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, במועד התאונה ירד בגרם המדרגות במוסך המקורה לכיוון משרד בוחני הרכב כאשר לפתע החליק עקב רטיבות, שמנוניות ולכלוך שהיו על גרם המדרגות. לטענת התובע הרטיבות בגרם המדרגות נעוצה, בין היתר, במי גשמים שחדרו מהגג הפרוץ שקירה אותה עת את המוסך. משכך, טוען התובע כי התאונה ארעה כתוצאה מהתרשלות נתבעת 1 שהתבטאה באי הקפדה על הוראות החוק והתקנות בכל הנוגע להספקת סביבת עבודה בטוחה לעובדים, עת לא דאגה לתקינות גג המוסך ממנו חדרו מי גשמים לשטח המוסך, לא דאגה לניקיון גרם המדרגות מושא התובענה, לא תחזקה את המוסך ואת גרם המדרגות בצורה מספקת, ובכך אפשרה סביבת עבודה לא בטוחה אשר סיכנה את עובדיה. עוד נטען כי הנתבעת לא נהגה כמעביד סביר כאשר לא הזהירה את התובע מפני הסכנות הטמונות בהליכה במקום בו היה המפגע, ומשכך לא עשתה כל שיכלה וצריכה הייתה לעשות על מנת למנוע את קרות התאונה ותוצאותיה. עוד טוען התובע, כי בנסיבות הענין יש להכיל את הכלל - "הדבר מדבר בעדו" כמצוות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), ואף יש לראות בגרם מדרגות רטוב, מלוכלך ושמנוני כ"דבר מסוכן" כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין.

    

2. כאמור, הנתבעות אינן מכחישות את עצם קרות התאונה, בה הודו בסעיף 5 לכתב ההגנה. עם זאת, לטענתן מדובר בתאונה עצמית של התובע אשר מעד במהלך ירידה במדרגות ללא כל סיבה או פגם הנעוץ בהן ועל כן אין להטיל בגינה כל חבות כלפי מאן דהוא. לגרסתן, אין להשתית על עדותו של התובע ממצא עובדתי כלשהו, שכן התובע בעצמו לא ידע להצביע על סיבת ההחלקה, לא הוכיח קיומו של מפגע בגרם המדרגות, לא הוכיח כי לתוך המוסך חדרו מי גשמים וכי גרם המדרגות היה רטוב ממי גשמים או משמנוניות כלשהי. לגרסתן, לא היה כל פגם או מכשול בגרם המדרגות בו נפל התובע במועד בו ארעה התאונה. לשיטתן, התאונה אירעה בשל מעידה עצמית שהינה תוצאת רשלנותו של התובע שלא שם לב לדרכו והיכן מניח רגליו ולא נעזר במעקה הבטיחות שהיה מותקן במקום. כפועל יוצא, לדידן של הנתבעות התאונה היתה בלתי צפויה, בלתי נמנעת בנסיבות הענין, ואין להטיל עליהן כל אחריות או אשם בקשר אליה.

    

    

    

   דיון והכרעה