פלוני נ' אלמונים

לפני תביעה כספית לתשלום דמי תיווך על ידי התובע בסך של 111,150 ₪ עבור בית, שנרכש בסופו של יום על ידי הנתבעים, ברחוב ----- באבן יהודה (הבית). הנתבעים שילמו דמי תיווך למתווך אחר, שאינו התובע.

רקע עובדתי

1. התובע הינו מתווך מקרקעין. לא הוצגה תעודת מתווך מורשה.

2. הנתבעים הינם בני זוג.

3. ביום 27.9.19 הנתבע 1 חתם בשם הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך של התובע עבור בית ברחוב ה------ 24 באבן יהודה. זאת, במעמד ביקור בבית שערכו הנתבעים עם התובע. אין מחלוקת בין הצדדים כי בית זה הינו הבית שנרכש על ידי הנתבעים בסופו של יום (הסכם התיווך).

4. על פי טופס זה הנכס שהוצג הינו: "------ 24 אורן 300/330, 5,200,000 כולל בריכה". על גבי הטופס רשום מספר רישיון התיווך של התובע. לטופס נלווה נספח תנאים כלליים לפיו ההתחייבות לתשלום דמי התיווך תחום אפילו אם תיקשר עם אדם אחר מטעמו, החותמים מתחייבים לשתף את המתווך במו"מ ביחס לעסקה המבוקשת ולתת לו הזדמנות להשתתף בגיבוש העסקה, ולהביא לידיעתו כל התפתחות במו"מ, לרבות בדבר הפסקתו ו/או חידושו לאחר זמן. וכן מסכימים כי עצם הצגת הנכס די בה על מנת שתיחשב "גורם יעיל" בהתקשרות בין הצדדים, אפילו אם יימנע ממך מסיבה כלשהי מלהשתתף בדרך כלשהי לגיבושה. על ההסכם חל חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (חוק המתווכים).

5. במסגרת ההסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ כדין מהסכום הכולל של עסקת הרכישה. הדירה לא הוצגה על ידי התובע לנתבעים פעם נוספת.

6. הנתבעים רכשו לבסוף את הבית ביום 6.1.2020, במחיר של כ- 4.75 מיליון ₪ ובתנאים נוספים הכוללים תוספות כמפורט בהסכם הרכישה שהוגש.

7. לאחר שנודע לתובע על ביצוע העסקה פנה אל הנתבעים במכתב באמצעות בא כוחו ודרש את עמלת התיווך.

8. הנתבעים השיבו כי לא רכשו בית ברחוב ה------ 24, לא רכשו במחיר שצוין בהסכם התיווך, אלא במחיר נמוך משמעותית במאות אלפי שקלים. מתווך אחר, שהיווה הגורם היעיל, קיבל בסופו של יום דמי תיווך הן מהנתבעים הקונים והן ממוכר הנכס. לטענת הנתבעים המתווך הנוסף הוא שהיווה הגורם היעיל וסייע במשא ומתן, ומשכך סרבו לשלם לתובע את דמי התיווך. לאור כך הוגשה התביעה.