פלוני נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' גרשון) ב-ת"א 338-06, בגדרו נדחתה תביעתו של המערער, לחייב את המשיבים בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מאירוע חבלני, שבו היה מעורב, בעת עבודתו כנהג אוטובוס בחברת "אגד".

2. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות, לאחר שקבע כי נזקו של המערער התגלה בסמוך למועד קרות האירוע הנ"ל, ועל כן אין בנסיבות המקרה תחולה לכללי הגילוי המאוחר הקבועים בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין, או הפקודה) ובחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

           האם תביעתו של המערער אכן התיישנה? זו השאלה המרכזית העומדת לפתחנו בערעור שדכאן.

           תחילה אפרט בתמציתיות את הנתונים הנדרשים להכרעה.

רקע עובדתי

3. המערער שימש, במועדים הרלוונטיים לערעור זה, כנהג בחברת "אגד" (להלן: המשיבה 1, או אגד). בתאריך 07.04.1996, במהלך נסיעה מכיוון חברון לאזור בני-ברק, הותקף האוטובוס שבו נהג המערער על-ידי מפגעים, אשר השליכו לתוכו בקבוקי תבערה. כתוצאה מההתקפה מספר נוסעים, וביניהם ילדים, נכוו באורח חמור בגופם (להלן: האירוע). המערער הצליח למלט את האוטובוס מהאזור, וטיפל בפצועים עד אשר הגיעו למקום כוחות הצלה וביטחון.

4.  לאחר האירוע, המערער שב לעבוד במוסך אגד עד שנת 2004 (אז נפגע בתאונת עבודה, שאירעה במוסך האמור, כאשר טיפל באוטובוס שהובא למוסך בעקבות פיגוע חבלני).

5. בשנת 2002 פנה המערער לראשונה לקבלת טיפול נפשי, בשל תסמינים שבאו לו, לטענתו, בעקבות האירוע הנ"ל, לרבות: סיוטים בלילות, שיחזור בלתי פוסק של המראות, הריחות והקולות שאליהם נחשף באירוע, וכן ירידה ניכרת בכל תפקודי החיים. הוא אובחן כסובל ממצב קשה של PTSD (Post-Traumatic Stress Disorder, או: הפרעת דחק בתר-חבלתית) והוא נוטל, מאז, טיפול תרופתי.