פלוני (ממנה מכוח ייפוי כוח מתמשך) ואח' נ' אלמוני ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת קרן גיל, בתמ"ש 7626-04-23), מיום 26.6.24 , במסגרתה ניתן צו לבדיקת רקמות לקשרי משפחה של המבקש 1 (להלן: המבקש), לצורך תביעת אבהות, וללא הסכמתו.

העובדות הצריכות לעניין

המשיב 1 (להלן: המשיב) , אזרח ותושב רוסיה, יליד שנת 1985. המשיבה 2 (להלן: המשיבה) היא אמו, אף היא אזרחית ותושבת רוסיה.

לפני ביהמ"ש קמא מתבררת תביעת המשיבים להצהיר כי המבקש הוא בנו של המשיב, אזרח מדינת ישראל שעלה ארצה מרוסיה בשנת 1987. לטענת המשיבה היא הכירה את המבקש בשנת 1983 במקום עבודתם בבית חולים ברוסיה , היא כאחות רווקה והמבקש כרופא גרוש ואב לשני ילדים קטינים, הם המבקשים 2-3. לטענתה, המשיב נולד כתוצאה מאותו קשר רומנטי שניהלה עם המבקש במשך מספר שנים עד לעלייתו ארצה לבדו בשנת 1987.

בשנת 1991 עלו לישראל גם המבקשים 2-3. המשיבים נותרו לחיות ברוסיה.

בתביעה נטען כי המשיב מעוניין להוכיח כי אביו הביולוגי הוא המבקש באמצעות בדיקת רקמות ולהיות זכאי לעלות לישראל כבן של יהודי מכוח חוק השבות. המשיב טען כי נכון למועד זה אין לו כל הוכחה שהוא בנו של המבקש וכל עוד אין הוא מוכר באופן כלשהו ו/או עפ"י מסמך כלשהו כבנו של המבקש , פנייתו למשרדי "נתיב" (ארגון שהוא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המקדם עלייה לילדי ברית המועצות לשעבר) מיותרת.

המבקש, באמצעות ילדיו המבקשים 2-3, שפועלים בשמו מכוח ייפוי כח מתמשך שנכנס לתוקף בשנת 2018, התנגד לתביעה מטעמים רבים.

ב"כ היועמ"ש הביע עמדתו כי ככל שמבוקש להוכיח קיומם של קשרי משפחה יש מקום להורות על ביצוע בדיקה גנטית, אך נוכח מצבו הנטען של המבקש הוא מותיר את ההחלטה האם להורות על עריכת בדיקה כאמור נוכח הוראת סעיף 28ו' לחוק מידע גנטי, תשס"א -2000 (להלן: חוק מידע גנטי) לשיקול דעת ביהמ"ש. גם אפוטרופוסית לדין שמינה ביהמ"ש קמא לצרכי ההליך שלפניו הודיעה כי המבקש אינו מסוגל להביע כל עמדה ועל כן היא מצטרפת לעמדת ב"כ היועמ"ש ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש קמא.

לאור עמדת המבקש, שנשמעה באמצעות בניו מיופי הכוח, קבע ביהמ"ש קמא את ההליך שלפניו לשמיעת ראיות ליום 27.3.24. במסגרת אותו דיון נחקרו המשיבים והמבקשים 2-3 מיופי הכוח ובאי כוחם סיכמו את טענותיהם בעל-פה.