פלוני ואח' נ' סיני ואח'

התובע 1 (להלן: "התובע"), יליד 1974, נפגע לטענתו בתאונת עבודה מיום 19.10.09 ועתר במסגרת תביעתו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעטיה.

התביעה הוגשה כנגד נתבע 2, מעסיקו של התובע במועד התאונה, וכנגד נתבעים 1 ו-3, הקבלנים והיזמים של עבודות הבנייה שבוצעו בבניין בו ארעה התאונה (להלן: "הבניין").

לתביעה כנגד נתבעים 1 ו-3 הצטרף גם התובע 2, המוסד לביטוח לאומי, ובמסגרתה עתר להחזר התגמולים ששולמו לתובע במסגרת תביעתו לקבלת גמלת נכות מעבודה.

בהתאם לנטען, ביום התאונה עת הועסק התובע כחשמלאי בניין באתר הבנייה ביפו, הוא נפל עת ירד בסולם שהונח בין שתי קומות בבניין כתחליף למדרגות. כתוצאה מהנפילה, נפגע התובע ביד ימין ופונה לבית חולים וולפסון, שם אובחן שבר מרוסק תוך מפרקי בשורש כף יד ימין. התובע אושפז עד ליום 20.10.09, ובמהלך האשפוז נותח ועבר שחזור סגור וקיבוע של השבר באמצעות גבס. בהמשך, ולאחר שהוצגה עמדה לא מספקת של השבר, נותח התובע פעם שניה ועבר שחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר על ידי פלטה וברגים.

המוסד לביטוח לאומי, אליו פנה התובע בתביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה, הכיר באירוע כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי קבעה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 14.5% בגין הפגיעה בשורש כף היד והצלקת הניתוחית.

הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות מטעמם, ולאור הפער בין חוות הדעת מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר מוריס אגסי. ד"ר אגסי העריך את נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בשיעור של 9.75% בגין תסמונת CTS והגבלת תנועות בשורש כף היד הימנית לפי סעיפים 31 (4) א I ו- 41 (10) ה' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשל"ה – 1975 (להלן: "תקנות המוסד לביטוח לאומי"). כמו כן, קבע המומחה נכות אסתטית בגין צלקת באמה הימנית בשיעור 2% לפי חלק מסעיף 75 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

התביעה שלפניי יסודה בעוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"), וכן בהפרת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תשל"ט – 1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה") והתקנות שהותקנו מכוחה.