פלוני אלמוני נ' שופרסל בע"מ ואח'

תובע, יליד X.X.54, נפגע בתאונה במקום עבודתו אצל הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") ביום 28.12.15.

אין מחלוקת על כי התובע נפגע במסגרת עבודתו ואין מחלוקת גם באשר לאופן בו נפגע. הצדדים חלוקים בשאלת אחריותה של הנתבעת לנזקיו של התובע ובשאלת גובה הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מן התאונה.

כבר עתה ייאמר כי מצאתי להשית אחריות על הנתבעת בגין פגיעתו של התובע ונזקיו ולאחר בחינת מלוא הראיות מצאתי לחייב אותה לפצות את התובע בגין נזקיו בסך כולל של 138,700 ₪, מעבר לתגמולי המל"ל ובצירוף הוצאות משפט (חוו"ד רפואיות ואגרה).

תמצית העובדות

1.התובע החל לעבוד כאיש מכירות של מוצרי חשמל אצל הנתבעת בחודש אוגוסט 2015 (כארבעה חודשים קודם לתאונה).

2.על פי הנטען בכתב התביעה: "... במהלך יום עבודתו, נאלץ התובע לטפס בסולם רב שלבי על מנת להוריד מוצר (ארגז של מסך טלוויזיה) אשר הוצב במדפים העליונים, כאשר לפתע הסולם קרס והתובע נפל והוטח אל הרצפה מגובה של מטר".

3.לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקי גוף משמעותיים, "לרבות שבר בברך ימין".

4.מומחה רפואי מטעם התובע, קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סעיף 35 (1) לתקנות המל"ל בגין השבר בברך ימין, נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 29 6 (א)-(ב) בין נזק עצבי ברגל ונכות בשיעור של 10% בגין צלקות ניתוחיות, בהתאם לסעיף 75 (1) לתקנות המל"ל.

5.בכתב הגנתן, מכחישות הנתבעות (הנתבעת ומבטחתה) כי הסולם קרס. לטענתן, "סולמות לא קורסים כך סתם אלא אם כן לא מוודאים נעילה של רגלי הסולם בטרם הטיפוס עליהם. משלא עשה כן התובע, הרי שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו בלבד".