החלטה
ביום 1/11/10 הגיש המבקש עתירה מינהלית כנגד מדינת ישראל/המרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו צפת (להלן: המשיבה מס' 1") וכנגד שתי חברות שהגישו הצעות למכרז שהמשיבה פירסמה בעניין עבודות איטום של מבנה ביה"ח, כאשר ועדת המכרזים שדנה בהצעות שהוגשו החליטה לבחור בהצעתה של המשיבה 2 כהצעה זוכה.
הצעתה של העותרת מבחינת גובה הסכום הייתה השלישית במספר כאשר הצעותיהם של המשיבות 2 ו- 3 היו גבוהות יותר.
העותרת העלתה הן בכתב העתירה והן בבקשה למתן צו ביניים מגוון של טענות כנגד החלטת ועדת המכרזים. עיקר טענותיה היו כי שתי משיבות אלה אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו במכרז.
בהחלטה מיום 2/11/10 הוצאתי במסגרת הבקשה דנן, צו ארעי שאסר על המשיבה מס' 1 להתקשר עם המשיבה מס' 2 בחוזה לביצוע עבודות המכרז ואסר על תחילת עבודות המכרז. עפ"י ההחלטה חוייבה המבקשת כתנאי לכניסת הצו לתוקפו בהמצאת ערבות ע"ס 50,000 ₪, ואכן ערבות זו הומצאה לביהמ"ש, אם כי רק ביום 9/11/10.
ביום 9/11/10, הגישה המשיבה מס' 1 בקשה לפיה ביקשה הארכת מועד להגשת תגובה אולם בעיקר הודיעה כי מאחר ואכן טענת המבקש לגבי אי עמידתה של המשיבה מס' 3 בתנאי המכרז הינה טענה מבוססת, ואילו בעניין עמידת המשיבה 2 בתנאי הסף של המכרז, קיים ספק. משום כך עומדת ועדת המכרזים להתכנס ע"מ לדון מחדש ולהחליט בגורלו של המכרז.
בהודעה נוספת שהוגשה מטעם המדינה ביום 10/11/10 בשעות אחר הצהריים, הודיעה המדינה כי ועדת המכרזים החליטה לבטל את המכרז, כאשר הנימוק שעמד ביסוד ביטול המכרז, נעוץ בכך שהתקציב העומד לצורך ביצוע עבודות האיטום מושא המכרז נמוך מההצעה של העותרת מס' 3 שעולה על האומדן בסכום של כ- 150 אלף ₪ ועל מחירי השוק, כפי שמצאו ביטוים בהצעות של המשיבות 2 ו- 3, בסכום של כ- 200 אלף ₪.
נימוק נוסף שעמד ביסוד ההחלטה לבטל את המכרז היה השיקול המעשי והדחיפות בביצוע עבודות האיטום לאור עונת הגשמים שאנו נמצאים בפתחה, והסכנה שבירור ההליך המשפטי בבקשה ובעתירה יארך זמן וכתוצאה מכך ייגרם נזק בכך שעבודות האיטום לא יבוצעו לפני עונת הגשמים.
בהודעתה הצביעה ב"כ המדינה על זכותה על פי תנאי המכרז וההצעה שפורסמה לבטל את המכרז גם בשל נימוקים תקציביים וגם בשל כל נימוק אחר.
בעקבות הודעתה זו של המדינה, ב"כ המבקש, לאחר שלמעשה לא נותרה לו ברירה, ביקש לחזור בו מהבקשה ומהעתירה, אף שבפיו טענות קשות ורבות בעניין ההחלטה לבטל את המכרז. בין הטענות שהעלה כי המכרז בוטל בחוסר תום לב, ומבלי שאף ינסו לנהל מו"מ עם העותרת בעניין גובה הצעת המחיר. ב"כ המבקש גם הצביע על כך כי כתב הכמויות מצביע על כך שישנה עבודה בהיקף של כ- 45 אלף ₪ שהיא עבודה לא חיונית, כך שאם נימוקי תקציב שהביאו לביטול, יכלה המשיבה 1 לוותר על עבודה זו כדי לצמצם את ההוצאות.
מכל אלה ביקש ב"כ המבקש להשית על המדינה הוצאות משפט לדוגמא, הוא גם הצביע על כך שייגרמו לו הוצאות נוספות בכך שהוא יצטרך להגיש עתירה נוספת כנגד ההחלטה לביטול המכרז.
לא למותר לציין כי גם כאשר עומדת לרשות מפרסם המכרז האפשרות על פי תנאי המכרז והזמנת ההצעות לבטל מכרז לאחר שנדונו ההצעות, דרך של ביטול מכרז הינה המוצא האחרון שיש לנקוט בו, משום הנזק שהוא יכול להסב למציעים השונים, בכך שכעת הצעותיהם של כל המציעים ידועות, הגם שבמכרז החדש אין כמובן המציעים כבולים להצעות שהגישו מקודם, בכל מקרה, פסיקת בתי המשפט בשאלת ביטול מכרז קובעת כי ככלל יש לחתור לקיום המכרז ולזכות את מי שזכאי על פי תנאי המכרז בקבלת העבודה, ככל שהדבר אפשרי, והביטול הינו כמוצא אחרון.
בענייננו, הנימוק שהעלתה המשיבה לביטול המכרז הינו בעיקר נימוק תקציבי. לכאורה, אין בידי לשלול שאכן זה הנימוק שהביא את ועדת המכרזים לביטול המכרז, יחד עם זאת, יש בביטול המכרז, שבאה לאחר שהמשיבה מס' 1 קיבלה את עיקר טענותיו של העותר באשר לאי עמידתן של המשיבות 2 ו- 3 בתנאי המכרז, משום הודאה בטענות המבקשת ובצידוק לפתיחת ההליך של העתירה המינהלית.
לעותרת נגרמו בעקבות הגשת העתירה והבקשה הוצאות כספיות ומן הדין כי היא תפוצה על הוצאותיה אלה.
לפיכך, ובהתאם לבקשתו של ב"כ המבקש, אני מורה על מחיקת הבקשה.
באשר לעתירה, יינתן במסגרתה פסק דין בנפרד שיורה על מחיקתה.
באשר לגובה סכום ההוצאות שמן הראוי לפסוק לטובת המבקש, נוכח כלל הנסיבות ולאחר ששקלתי את טענותיהם של ב"כ שני הצדדים, אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד, הן בבקשה והן בעתירה בסכום כולל של 12,000 ₪.
יש להחזיר למבקש את כתב הערבות הבנקאית שהוא הפקיד במסגרת בקשה זו, מס' הערבות הינו 975349200/993013440003/4 הערבות הבנקאית הוצאה ע"י בנק לאומי ע"ס 50,000 ₪.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.
האשם חטיב, שופט בכיר