פלדשטיין נ' יעקובלב

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע תביעה על סך 27,720 ש"ח, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק מס' 0151624490) על ידי המשיב ("התובע"), מר יורי פלדשטיין, נגד המבקש ("הנתבע"), מר בוריס יעקובלב.

על פי כתב התביעה, התובע הוא בעליה של רשת חנויות לממכר מחשבים ואביזרי מחשב, בשם "ענק המחשבים" (להלן – "הרשת"), והוא התקשר עם הנתבע בהסכם לפיו התעתד הנתבע לפתוח חנות לממכר מחשבים ואביזרי מחשב (להלן – "החנות"), כזכיין של הרשת בנתניה, על פי הסכם זכיינות מיום 1.6.2007 (להלן – "ההסכם"). על פי ההסכם, התחייב הנתבע לשלם לתובע תמלוגים בסך של 1,000 ש"ח ומע"מ בחודש (לאחר 3 חודשים ראשונים, בהם הוא פטור מתשלום זה), ועוד סך של 1,000 ש"ח ומע"מ בחודש כהשתתפות בהוצאות הפרסום של הרשת. רק לקראת סוף 2008 פסקה ההתקשרות, והנתבע החל להפעיל בחנות עסק עצמאי, ללא שילוט הנושא את שם הרשת. סך הכל חייב הנתבע לתובע תשלום עבור 12 חודשים, מיום 1.9.2007 ועד ליום 31.8.2008 (בכתב התביעה נכתב 2009, אך כנראה מדובר בטעות סופר – צ.ל.), ומכאן סכום התביעה.

2.בהתנגדות, מתאר הנתבע את ההתקשרות באופן אחר: הוא לא הכיר את התובע, אלא את אחיו, איגור פלדשטיין (להלן – "איגור"). הקשר ביניהם נוצר בעקבות מודעת דרושים שהנתבע ענה עליה, בחפשו אחר עבודה, כעולה חדש. איגור הציע לו לפתוח חנות בנתניה, תחת חסות הרשת. לא דובר על תשלום כלשהו. לאחר מכן החתים אותו איגור על ההסכם, תוך שהוא מתרגם לו את תוכנו באופן סלקטיבי, ומסביר כי על הנתבע לשלם לרשת סך כולל של 10,000 ש"ח עבור השימוש בשם ובשלט. לא דובר על תמלוגים כלשהם או על השתתפות בהוצאות פרסום. הסך של 10,000 ש"ח שולם במזומן לידי איגור.

הרשת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם, בכך שלא פרסמה את החנות, לא העמידה את ניסיונה לשירות החנות, וסיפקה מחשבים ואביזרי מחשב במחירים לא תחרותיים, ובכך מנעה מהחנות להרוויח וגרמה לו נזק כלכלי. יתר על כן, הרשת התעקשה על תשלום במזומן בעת המשלוח, ולא הוציאה חשבוניות מס. לפיכך, הפסיק לרכוש ממנה סחורה. בנוסף טוען הנתבע, כי הרשת עצמה מוציאה חשבוניות מס על פי מס' ע.מ. שאינו מס' תעודת הזהות של התובע, ולפיכך טענת התובע כי הוא בעלי הרשת אינה אמת, וכי אין יריבות בין התובע לבינו.

3.בדיון שהתקיים בפני נחקר הנתבע על תצהירו. בין היתר, הוצגה לו מודעת פרסומת בשפה הרוסית, מהעיתון "ספוטניק" (מש/1), בה פורסם גם סניף נתניה של הרשת, אולם הנתבע טען כי מספר הטלפון המופיע במודעה אינו נכון.

4.הצדדים סיכמו טענותיהם. הנתבע טען, כי לא נחקר על עיקרי גרסתו, וכי גרסתו מקימה הגנה ראויה בפני התביעה, שכן ניתן בשלב זה להעלות טענה בעל פה נגד מסמך בכתב. מנגד טען התובע, כי הגרסה אינה סבירה, כי ההסכם כולל מספרים בספרות, וכל בר דעת היה מברר מה כתוב בו, כי הטענה שלא היה פרסום קרסה בחקירה, וכי לא סביר שהנתבע חשב שמדובר בזיכיון ללא תמלוגים, שכן מודל עסקי שכזה אינו קיים.

5.בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

6.בהקשר זה נקבע עוד, כי "כשנתבע טוען טענה בעל-פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שמראה הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד." (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 310, והפסיקה המובאת בה"ש 38).

7.במקרה שבפנינו, הדין הוא עם הנתבע, ויש לקבל את הבקשה. גרסתו של הנתבע קוהרנטית, והיא לא קרסה בחקירה. אמנם, גרסתו באשר להבנתו את תנאי ההתקשרות סותרת את האמור בהסכם, אולם כאמור לעיל, אין בכך כדי לחסום מתן רשות להתגונן. בנקל ניתן לקבוע, כי אם תוכח גרסתו במלואה – ישנו סיכוי סביר שהתביעה תידחה. בנוסף, גם טענותיו אודות היריבות בינו לבין התובע ראויה להתברר כשלעצמה, ובעניין זה לא נחקר כלל.

8.לפיכך, אני נותן לנתבע רשות להתגונן בפני התביעה, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה והדיון, בסך של 1,800 ש"ח בצירוף מע"מ, תשולמנה לפי תוצאות ההליך העיקרי.

9.לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר. התובע יגיש השלמת מסמכים מטעמו בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות לנתבע. הנתבע יגיש השלמת מסמכים מטעמו בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי התובע, עם העתק ישירות לתובע. תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי הנתבע.

המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"א, 06 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: