פלדמן שניר נ' ג'רבי

החלטה

הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין מיום 27/5/04, שניתן העדר הגשת בקשת רשות להתגונן.

הנתבע נחקר על תצהירו והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יגישו תוך 14 ימים ממועד הדיון הודעה האם הגיעו להסדר אם לאו ובהעדר הסדר הוסכם ע"י הצדדים כי תינתן החלטה בבקשה על סמך החומר המונח בפני בית המשפט ללא הגשת סיכומים.

אף שחלפו 14 ימים ממועד הדיון מיום 13/2/12, לא הוגשה הודעה מטעם הצדדים ועל כן ניתנת החלטה בבקשה לביטול פסק דין.

המבקש עותר לביטול פסק דין מחובת הצדק בטענה כי כתב תביעה לא נמסר לו וכי לא חתם מעולם על אישור מסירה של כתב התביעה.

לטענת המבקש נודע לו על קיומו של פסק הדין לאחר שהתקבלו אצל אימו החלטות מלשכת הוצל"פ וזאת מספר ימים קודם שהוגשה הבקשה לביטול פסק דין.

המבקש עותר לחילופין לביטול פסק דין משיקול דעת בית המשפט, שכן לטענתו שולמו מלוא דמי שכירות המגיעים לתובעת אם סיום תקופת ההתקשרות וכי לא נותרה יתרת חוב כלפי התובעת.

הנתבע טוען כי במהלך תקופת שכירות עבר הנתבע בין מספר דירות השייכות לתובעת באותו בנין הנמצא ברחוב פרישמן 12 ת"א, אולם התובעת לא דאגה לשנות פרטי המחזיק במושכר אצל עירית ת"א באופן שהנתבע חויב על ידי העירייה בתשלום מיסי ארנונה ומים בגין תקופות בהן לא החזיק בנכסים אלה.

לטענת הנתבע עומדת לו עילה לקיזוז סכום החוב בגין מיסי ארנונה ומים בהם חויב באופן שאף אם נותרה יתרת חוב של הנתבע כלפי התובעת, אזי שיש לקזזה עם החוב בגין מיסי ארנונה ומים.

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק דין, שמעתי חקירתו הנגדית של הנתבע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין.

הנתבע טוען כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לו כדין .

פסק הדין ניתן בהסתמך על המצאה שבוצעה ע"י ב"כ התובעת עו"ד יוני פרידמן אשר הגיש אישור מסירה ותצהיר אימות.

על פי אישור המסירה והתצהיר שניתן עולה כי בוצעו על ידי השליח שני ביקורים בכתובת המושכר ברחוב פרישמן 12 ת"א, בה התגורר הנתבע בזמנים הרלוונטיים .

על פי התצהיר שנתן שליח המסירה עולה כי ביום 6/3/04 הגיע השליח למענו של הנתבע את הדלת פתחה גברת בשם אילנית אשר הזדהתה כחברתו של הנתבע, אישרה כי הנתבע מתגורר בדירה וציינה כי הנתבע יגיע מאוחר יותר.

זו קיבלה לידה את כתב התביעה אולם סירבה לחתום.

שליח המסירה לא זומן לחקירה על ידי בא כוח הנתבע ובנסיבות אלה לא נסתר האמור בתצהיר לפיו בוצעה המצאה של כתב התביעה לידי חברתו של הנתבע בכתובת בה התגורר הנתבע בזמנים הרלוונטיים.

על פי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, די בהמצאה של כתב תביעה לאחד מבני משפחה הגרים יחד עם הנתבע ושלפי מראית עין מלאו להם 18 שנה.

אני סבור כי יש לראות בחברתו של הנתבע כעונה להגדרה "בן משפחה", שכן התכלית העומדת ביסוד התקנה הינה קיומו של יחס קירבה אשר יהיה בו כדי להבטיח את המסירה של כתב בי הדין לידי הנמען.

במצב דברים זה בו מדובר בחברתו של הנתבע הגרה עמו מתקיימת התכלית האמורה.

יתר על כן, בנסיבות העניין עולה כי לנתבע בוצע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 0185553045 אשר נפתח לביצוע פסק הדין נשוא הבקשה שלפני אזהרה מיום 25/7/07 בדרך של הדבקה בכתובת ברחוב העצמאות 42/5 בת –ים, כאשר דבר מגוריו של הנתבע במקום אומתה על פי האמור בתצהיר שליח מסירה עם משפחת שם טוב (דירה 4 ).