פלדמן נ' עיצוב תכשיטים ג.מ. בע"מ

החלטה

1.המבקשת מתנגדת לביצועם של 7 שיקים ע"ס 4,000 ₪ כל אחד משוכים לפקודת המשיב לפירעון מיום 22.05.09 ועד ליום 22.08.09 אשר הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ

14-17995-09-5. לפי נתוני תיק ההוצל"פ המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 06.06.10 שעה שהמסירה בוצעה ביום 16.05.10 לידי אשתו של מנהל המבקשת, מר יוסף מדינה.

2.המבקשת הגישה את התנגדותה והבקשה להארכת מועד ביום 03.07.11.

בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד טען מנהל המבקשת כי לאחר שקיבל את ההודעות בדבר קיומו של ההליך וקיומם של הליכים אשר ננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ פנה למשיב אשר הבטיח לו כי יטפל בעניין ויסגור את תיק ההוצל"פ.

עוד הבהיר מר מדינה, כי נוכח יחסי הקרבה המיוחדים בינו לבין המשיב, מכוחם עבד עבור המשיב בחנותו בים המלח, ממרץ 2010 ועד למרץ 2011 לערך, לא הגיש את ההתנגדות שעה שהאמין למשיב כי לא יפעל כנגדו בתיק ההוצל"פ נוכח העובדה כי המשיכו לעבוד יחדיו.

לטענת מר מדינה האמין כי הצדדים יחזרו לעבוד כשותפים ואף ניהלו משא ומתן לצורך כך ועקב כך לא עלה על דעתו כי עליו להתגונן כנגד השטרות.

3.לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי ביום 26.02.09 נערך הסכם מכוחו הועברו המניות של המבקשת, אשר היו בבעלות מר מדינה והמשיב, ללא תמורה, לידי מר מדינה וממועד האמור פורקה למעשה השותפות בין הצדדים ומורשה החתימה היחידי של המבקשת היה מר אילן מדינה. בנוסף, נחתם באותו יום הסכם מפורט אשר צורף לבקשה ובו התחייב מר מדינה באופן אישי לעבור לעבוד עבור המשיב בחנותו בים המלח.

לטענת המבקשת, אשר אינה שנויה במחלוקת, השיקים נחתמו על ידי המשיב אשר משך שיקים של החברה לפקודת עצמו ללא הסכמתה ובניגוד להסכמות הצדדים.

עוד נטען כי השיקים נחתמו מבלי שהיתה למשיב זכות לעשות כן שעה שמורשה החתימה מיום 26.02.09 אינו המשיב.

לטענת המבקשת, במועד פירוק השותפות נמסר למר מדינה כל החומר של החברה וגילה הוא כי חסרים 12 פנקסי שיקים.

לשיטתו המשיב הרגיע אותו וטען כי מדובר בתשלומים עבור חובות של החברה ולפיכך טוענת המבקשת כי אין עליה חובה לפרוע את השיקים אשר הוגשו לביצוע.

ביחס לטענת המשיב, אשר עלתה מהחקירה בדיון, טוענת המבקשת כי אין יסוד לטענה כי השיקים ניתנו להחזרת הלוואת בעלים אשר מסר המשיב לחברה.

4.ביום 31.10.11 נחקרו הצדדים. מטעם המשיב נחקרו המשיב ואשתו וזאת ביחס לטענות כנגד מועד הגשת ההתנגדות.

יובהר כי שני הצדדים הפליגו בטיעוניהם מעבר לנדרש ונכנסו לעומק מערכת היחסים הסבוכה שבין מר מדינה למשיב.

מההסכם מיום 26.02.09 עולה כי השיקים הנדונים הינם רק קצה הקרחון במערכת יחסים מורכבת בין הצדדים במסגרתה הפעילו חנויות לייצור וממכר תכשיטים, ניתנו הלוואות בסכומים ניכרים הן למר מדינה באופן אישי בסך 149,000$ והן למבקשת בסך של 600,000 ₪ ונוהלה מערכת יחסים מורכבת של העברת סחורות וקיזוזים שונים כנגד עבודה בפועל והפקת רווחים.

5.בכל הנוגע למועד הגשת ההתנגדות לא נסתרה טענת המבקשת כי נוכח יחסי העבודה של מר מדינה עם המשיב, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ומסירת האזהרה, סבר הוא, ואף הובטח לו , כי יפעלו לסגור את התיק.

עדויות המשיב ואשתו בעניין זה היו כלליות וטענו הם כי כל שנאמר למר מדינה הוא כי אם הוא ישלם את החוב מוכנים הם לסגור את התיק אחרי תשלום כל החוב.

המשיב לא סתר, ואף חיזק, את טענת המבקשת כי מר מדינה בא אליו בטענות ביחס לקיומו של התיק.

בנסיבות כאמור, במידה והמשיב עמד על גביית החוב בתיק היה עליו להביע עמדה ברורה ונחרצת, אף בכתב, המבהירה למבקשת כי למרות שמר מדינה ממשיך ועובד עבור המשיב מתכוון המשיב לפעול כנגדו בתיק ההוצל"פ.