פלדמן ואח' נ' בלטר

החלטה

המבקשים והמשיב הינם בעלי זכויות בנחלות צמודות זו לזו במושב ניר מושה.

בין נחלותיהם עברה מזה שנים רבות דרך עפר – שהוליכה מהכביש שבחזית הנחלות לעבר עורפן של הנחלות. חלקים מהדרך מצויים בנחלת המבקשים וחלקים ממנה (באורך כ – 30 מטרים) בנחלת המשיב.

המשיב הודיע לא מכבר למבקשים כי הוא מתכוון למנוע בעדם להמשיך ולעשות שימוש בקטע הדרך העובר בנחלתו.

המבקשים פנו לבית משפט השלום בבקשה לצו מניעה זמני – שהוצא מלכתחילה בהיעדר המשיב. לאחר שנתקבלה תגובת המשיב, נערך דיון בבקשה במעמד הצדדים והוגשו השלמות טיעון בכתב – החליט בית המשפט קמא (כב' השופט ג. גדעון) לדחות את הבקשה לסעדים הזמניים ולבטל את הצו הזמני שניתן מלכתחילה במעמד צד אחד.

נקבע בהחלטה כי המדובר בנחלת המשיב במושב מכוח "הסכם משולש" – לאמור "מקרקעי ציבור". על כן נשללת לכאורה על פני הדברים טענת המבקשים כי רכשו "זיקת הנאה" באותם המקרקעין.

עוד נקבע כי השימוש שעשו המבקשים בתוואי הדרך שבמקרקעין הנ"ל (בתחומי נחלת המשיב) לא היה בדרך של "חזקה נוגדת" (שכן לטענתם, המשיב לא מנע בעדם משך כל השנים את השימוש האמור) – ועל כן, על פני הדברים – אין מקום לטענת המבקשים בדבר זיקת הנאה מצומצמת יותר שקמה להם כלפי המשיב (דווקא, ולא כלפי כולי עלמא) בהיותו חוכר המקרקעין או בעל הרשות בהם.

אשר לטענת המבקשים כי הינם ברי רשות מטעם המשיב, נקבע כי גם על פי הטענה המדובר "ברשות הדירה" שניתנה ללא תמורה.

מעבר לנימוקים האמורים הנ"ל הוסיף בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות אינו נוטה בהכרח לטובת המבקשים.

כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

לטענת המבקשים לא התייחס בית המשפט קמא לטענתם בדבר עשיית הדין העצמית שעשה המשיב – לאחר שנים רבות בהן עשו הם שימוש בקטע השביל שבשטחו, וכי קטע המקרקעין מיועד למעבר על פי תוכנית הבינוי התקפה.

עוד טוענים המבקשים, כי בית המשפט קמא פירש שלא כדין את טענותיהם לגבי זכותם הנטענת למעבר מכח זיקת ההנאה שקמה להם.

בנוסף, מלינים המבקשים על כך שבית המשפט קמא קבע ממצא עובדתי בדבר מאזן הנוחות – מבלי שהדברים הוכחו בפניו ומבלי שהמשיב הגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה המרובים, בתגובת המשיב ובהחלטת בית המשפט קמא – לא מצאתי מקום למתן הרשות לערער.

ראשית, המדובר על פני הדברים בהחלטת הערכאה הדיונית בבקשה לצו ביניים זמני.

בפני בית המשפט קמא הובאו טענות הצדדים בכתב, התקיים דיון מפורט על פה והצדדים הוסיפו והשלימו טענותיהם בכתב.

בהחלטות מעין אלה שיקול הדעת של הערכאה הדיונית הינו רחב ביותר וערכאת הערעור תמעט עד למאוד בהתערבות.

לא מצאתי הצדקה בנסיבות עניין זה לחרוג מהכלל האמור.

גם לגופם של דברים ונימוקים – נמצאת בעייני ההחלטה קמא ראויה וסבירה.

המבקשים אינם חולקים על כן כי "קטע המריבה" מצוי כל כולו בשטחו של המשיב ובתחום נחלתו.