פלדינוקס חברה לייבוא ושיווק 1973 בעמ נ' עדן

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה שטר חוב שעשו ביום 9.9.04 חברה בשם ענק המתנות בע"מ (להלן – החברה), מילוא רבין, מילוא שלומי והנתבע, לפקודת התובעת, על סך 250,000 ₪ (השטר הוגש לביצוע על סך 81,804 ₪ בלבד), כאשר לשטר ערבים הנתבע ומילוא רבין.

הנתבע מאשר את חתימתו על שטר החוב אולם טוען כי ערבותו היתה לחוב של החברה בלבד. חתימתו נעשתה בחודש ספטמבר 2004 ואילו הוא עזב את החברה באפריל 2007, כאשר החוב נוצר בשל משיכת סחורות שבוצעו לאחר עזיבתו ולא בגלל משיכת סחורות בתקופתו ולכן החוב אינו שלו. לדבריו, התחייבו רבין ואביו, משה מולאים, לשלם את כל החובות לספקים אחרי שעזב ואין מדובר בחוב שלו.

הנתבע פרס באריכות יתרה את מערכת היחסים המסחריים והעסקיים בינו לבין שאר השותפים, החתומים גם הם על השטר, כאשר כחוט השני עוברת טענתו כי מערכת יחסים זו לא נערכה במסגרת הסכם בכתב, ללא התייעצות עם עורכי דין וללא כל חתימה על ניירת. הכל נעשה בלחיצת יד ובעל פה. כך, בחודש אוגוסט 2004 הוקמה החברה, ולאחר זמן מה הציע רבין שהחברה תרכוש סחורה גם מהתובעת כסיטונאית ותמכור אותה לשלוש חנויות של עסק בשם הזולים בארץ שהיה בבעלות רבין ושלומי. הנתבע הסכים וחתם על שטר החוב נשוא תיק זה. בנוסף שעבד את ביתו כבטוחה כנגד הלוואה/ אשראי שנתן בנק הפועלים לחברה.

בין לבין, ביקש הנתבע לצאת מהשותפות עם האחרים ולדבריו, במאי 2005 הסכימו ביניהם השותפים כי הנתבע יכול לצאת והם ידאגו להחזיר את ההלוואה במלואה לבנק. לאחר מכן, שבו הצדדים למערכת יחסים עסקית נוספת שכללה פתיחת חנויות נוספות, ומשהתגלו קשיים בעסקים, החליט הנתבע בחודש אפריל 2007 להפסיק להזרים כספים. השותפים שוחחו ביניהם והסכימו כי הנתבע ישב בבית והם ימשיכו למכור את המלאי ולהפעיל את החנויות, ישלמו את החובות לבנקים, לספקים ואז תערך התחשבנות בין הצדדים. ביום 15.4.07, או בסמוך לכך, עזב הנתבע את החברה והפסיק להיות שותף, כאשר התובעת יודעת כי משה ורבין התחייבו לשאת בכל הוצאות וחובות החברה לרבות תשלומים לספקים.

לטענתו, ידעה התובעת על עזיבתו, ידעה בכל רגע נתון מי הבעלים, על שם איזה עסק פועלת החנות וכדומה. היא אף הציבה מכונות אשראי בחנויות כך שכל רכישה של לקוח באשראי תזכה את התובעת ישירות לשם כיסוי החוב הקיים. לנתבע התברר כי התובעת זקפה את הכספים כרצונה תחת לזקפם לחובות החברה.

עוד התברר לנתבע כי לאחר עזיבתו, הפסיקו משה ורבין למשוך מהתובעת סחרה על שם החברה וחזרו למשוך סחרה על שם הזולים בארץ וכי התובעת ידעה על כך במפורש, ולפיכך, לא ניתן לתבוע אותו מכוח השטר לחובות של חברה אחרת. הוא אף צירף תמליל הקלטות של שיחות עם משה ורבין התומכות, לדבריו, בגרסתו.

במסגרת החקירה הנגדית הוצגה לנתבע סדרת שיקים על סך כולל של 62,919 ₪, ברי פרעון לתקופה 20.6.07 עד 31.9.07. שיקים אלו נמשכו על ידי החברה לפקודת התובעת. הנתבע אישר את כי מדובר בשיקים דחויים בחתימתו וכי הם נמסרו לתובעת בתקופה שבה היה בחברה. איני סבור כי יש לנתבע הגנה ביחס לשיקים אלו. העובדה שהשיקים דחויים למועד המאוחר מהתאריך עזיבתו הנטען של הנתבע את החברה, אינה משנה במקרה זה. מדובר בהתחייבות של החברה כלפי התובעת שניתנה בתקופה שבה הנתבע היה פעיל עדיין בחברה בגין סחורה שסופקה בעת פעילותו ועוד טרם סכסוך השותפים. הקובע הוא שבמועד מסירתם ראה הנתבע את החוב, בגינם ניתנו, כחוב של החברה, ואותו עליו לפרוע. הנתבע לא הביא כל ראיה או טענה כי השיקים ניתנו לתובעת בתקופה בה כבר לא היה פעיל בחברה או ביחס לסחורות שלאחר הפסקת פעילותו.

הנתבע אינו כופר כי מדובר בהתחייבות החברה, אדרבא הוא מודה בכך שמדובר אך בתשלום דחוי לספק (התובעת). לנתבע אף הוצגו חשבוניות מינואר 2007 עד אפריל, המגלמות את השיקים שהוצגו לו, והוא לא כפר בהן בעדותו. בהתאם לטענתו הרי שבתקופה זו עוד היה שותף בחברה, ולכן ערבותו שרירה וקיימת לגבי חוב זה. לפיכך, ביחס לסכום שיקים אלו, המרכיבים את חלק הארי של החוב ממנו מורכב השטר, אני דוחה את ההתנגדות.

אשר לגבי יתרת הסכום ממנו מורכב השטר: טענת ההגנה העיקרית, אם לא היחידה של הנתבע, היא שהתובעת, באמצעות רוני מטעמה, ידעה כי החל מחודש אפריל 2007 הוא אינו פעיל יותר בחברה וכי ממועד זה היה ידוע לתובעת כי רק משה ורבין אחראים לפרעון החוב. בטענה זו מובלעת מכללא הטענה כי התובעת הפטירה לכאורה את הנתבע מערבותו מאותה תקופה. טענה זו לא נסתרה ומחייבת שמיעת עדות מי מהתובעת האם אכן היו דברים בגו. מאחר והשטר הוגש לביצוע על סכום נמוך יותר מהרשום בו יש להניח כי הדבר נעשה בסמוך להגשתו לביצוע. יש לברר ממה מורכבת יתרת סכום השטר (בניכוי הסכום לגביו נדחתה ההתנגדות), ולאיזה תקופה מתייחסת יתרת החוב. ככל שיתברר כי מדובר בתקופה שלאחר עזיבתו הנטענת של הנתבע את החברה, הרי שהוא יהא רשאי להוכיח כי התובעת, באמצעות רוני, לא ראתה בו חייב עוד.

לאור האמור לעיל, ההתנגדות נדחית ביחס לסכום קרן בסך 62,919 ₪, ואני מורה על שפעול הליכים בתיק הוצאה לפועל 2603170108. ניתן לנקוט בהליכים לגביית סכום זה.

לגבי יתרת סכום השטר, בסך 18,885 ₪ נומינלית, אני מורה כדלקמן:

א. התיק נקבע לשמיעת ההוכחות בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 10.7.11 שעה 10.30. הצדדים יפעלו לפי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בתקנה זו.

ב. הואיל ומדובר בתביעה בעילה שטרית, יוגשו תחילה תצהירי עדות ראשית על ידי הנתבע עד 45 יום לפני מועד ההוכחות. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד 30 יום לפני מועד ההוכחות.

ג. כל אחד מהצדדים יעביר עותק מתצהיריו ישירות לצד שכנגד, במקביל להגשתם לבית המשפט. עד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, יוגשו ע"י כל אחד מהצדדים כל הבקשות לעניין הזמנת עדים שלא בשליטתם. הצדדים יהיו ערוכים להשמיע את כל עדיהם במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות וכן לסכם בעל פה.

מאחר ולגבי מרבית סכום השטר ההתנגדות נדחתה, אני מחייב את הנתבע בהוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: