פלדות בעמ 510431547 נ' זרזיר 2010בעמ

פסק דין

עסקינן בהתנגדות המבקשת לביצוע שיק על סך של 10,000 ₪, אשר נמשך על חשבון החברה הצפונית לאיסוף אשפה בע"מ, לפקודת המבקשת, אשר הסבה אותו בחתימתה על גבי השיק, אשר הוצג לפרעון על ידי המשיבה וחולל באי פרעון.

במסגרת ההתנגדות לביצוע השיק, מעלה המבקשת טענות הגנה שעיקרן כלהלן:

המשיבה לא סיפקה את כל הסחורה למבקשת.

גם הסחורה שנתקבלה אצל המבקשת היתה פגומה וחסרת שימוש.

המבקשת לא קיבלה לידיה את כל הסכום הנטען על ידי המשיבה והסכומים נשוא התביעה הוספו כרצונה וכעולה על רוחה של המשיבה.

נוכח כל האמור, טוענת המבקשת, כי המשיבה פועלת בחוסר תום לב ומנסה להתעשר שלא במשפט.

ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו. לפיכך, בוטל הדיון שהיה מיועד לשמיעת ההתנגדות והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב בהתאם להחלטת כבוד הרשם קודסי.

אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר עיון, בחינה ושקילה של טענות שני הצדדים, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות, ואלה הנימוקים שעמדו ביסוד החלטתי זו:

ההתנגדות לביצוע שיק כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ולפיכך על המתנגד לפרט במסגרת התנגדותו את טענות ההגנה העומדות בבסיס התנגדותו ולרבות העובדות המבססות טענות הגנה אלו, כפי שנדרש בבקשה למתן רשות להתגונן.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין המבקש בבקשת רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ושעליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נ"ב (1) 390, 400 וכן ראה ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3), 41).

בענייננו, המבקשת לא עמדה בחובת הפירוט המינימלית הנדרשת בבקשות מסוג זה. עיון בתצהיר מגלה כי טענותיה של המבקשת הן בדבר סחורה שלא סופקה במלואה והן בדבר הפגמים שנתגלו בסחורה שסופקה, הועלו בכלליות רבה. ההתנגדות והתצהיר התומך בה נעדרים כל פירוט ביחס לעסקת היסוד. כך, המבקשת לא ציינה מה היא אותה סחורה שהיתה אמורה להתקבל בגין השיק, כמותה, מהי הכמות שלא סופקה ביחס למלוא התמורה, מה שוויה, מה טיבם של הפגמים שנתגלו בסחורה, מתי נתגלו, מהי כמות הסחורה שנתגלתה כפגומה ביחס למלוא הסחורה, מה שוויה והאם נעשתה פניה למשיבה בעניין. בכל העניינים האלה סתמה המבקשת ולא פירשה.

אף ביחס לטענה שעניינה הוספת סכומים על ידי המשיב, לא ברור אם מדובר בטענה של כשלון תמורה או שמא עסקינן בטענה להשלמת פרטים בשטר. בעניין זה המבקשת מילאה פיה מים ובחרה להעלות את הטענה באופן כללי למדי.

היעדר פירוט זה, אשר דבק בהתנגדות ובתצהיר התומך בה יש בו לבדו כדי להצדיק את דחיית ההתנגדות. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לטענה של פגמים בסחורה, שהינה בבחינת טענה לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

בהקשר זה אציין, כי אומנם בעבר לא היה בטענה כאמור כדי להוות הגנה מפני תביעה שטרית, אולם בשנים האחרונות הסתמנה גישה לפיה אין חשיבות, במקרה של צדדים קרובים לשטר, לאבחנה בין כשלון תמורה חלקי קצוב לבלתי קצוב, זאת לאחר שנפסק כי דינו של שטר כדין חוזה ומכאן כי בין צדדים קרובים: "יכול שעושה השטר יזכה ברשות להתגונן על פי הטעם שלאור עסקת היסוד חבותו השטרית פחותה". (ראה ע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט וע"א 611/02 שמעון כהן נ' מ. פלא ייזום בע"מ).

על מנת לבסס טענת הגנה כאמור, על המבקש לפרט את החוזה שעמד בבסיס היחסים בין הצדדים ואין די בטענה כלליות כפי שהועלו על ידי המבקשת. 

נוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית ההתנגדות.

1

54678למען הסר ספק, אציין כי אין בהחלטתי זו כדי לחסום את המבקשת מהגשת תביעה נפרדת כנגד המשיבה בעילה החוזית.