פלדהיים נ' זנטי

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבבעלות התובעת.

הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין ע"פ סעיף 79א לחוק בתי המשפט נוסח משולב התשמ"ד -1984 ופסק דין זה ניתן על דרך הפשרה.

ביום 5.10.10 בסביבות השעה 20:00 אירעה תאונת דרכים בצומת הצריף קרית חיים, בה התנגש רכב מסחרי מסוג משאית דאף שהיה בבעלות התובעת עם רכב פרטי שהיה נהוג אותה עת בידי הנתבע. כתוצאה מהתאונה ניזוקו הרכבים, רכב הנתבע בצידו הימני דלת וחלון קדמיים והמשאית נפגעה בחלקה הקדמי שמאלי כפי שיתואר להלן.

התובעת טוענת כי התאונה אירעה עת שהנהג של המשאית נסע בנתיב ימני של הכביש (המורכב משני נתיבים ונת"צ אחד) ולפתע רכב הנתבע שנסע אותה עת בנתיב השמאלי סטה לנתיב נסיעת המשאית הצד השמאלי ימינה ופגע במשאית בחלקה הקדמי שמאלי.

הנתבע טען כי רכב התובעת הוא ז שסטה מנתיבו אל הנתיב בו הוא נסע והתאונה נגרמה באשמת נהג המשאית.

לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, שמעתי את הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי הגעתי למסקנה כי האחריות בגין התאונה רובצת על הנתבע וכי הנתבע הוא זה שסטה ברכבו לכיוון נסיעת התובע.

ראשית, התמונות ת/4 מראות כי בנתבי של המשאית נמצאת ערימה של שברי זכוכית. הנתבע העיד כי הזכוכית של חלון הדלת הקדמית ברכבו נשברה והתנפצה אך לגבי מיקום הזכוכית הוא העיד (עמ' 3 שורות 12-13 ) כי "שיכול להיות שאלה זכוכיות של הפנס שלו וגם שלי" (ההדגשה שלי מ.ד.), גם התובע העיד בעמ' 2 כי שברי הזכוכיות הם של הנתבע. מכאן ולאור העדויות ניתן לקבוע כי שברי הזכוכיות או לפחות חלק הארי שלהם הן של רכב הנתבע, ומיקומם בנתיב של המשאית מעיד ומלמד על כך שבזמן התרחשות התאונה והמגע בין שני הרכבים, רכבו של הנתבע היה בנתיב נסיעת רכב התובעת.על כך כי הנתבע הוא זה שסטה מנתיבו ולא המשאית.

שנית, גם בדוח הפעולה של המשטרה אשר הגיעה למקום צויר בסקציית תאור התאונה הרכב הפרטי חותך לנתיב נסיעת המשאית, למרות שבהודעות הנהגים צוינו גרסאותיהם כפי שנטענו בפניי, והבוחן שהיה במקום בעת תיאורה של התאונה והיותו בשטח קיבל את גרסת התביעה.

שלישית, הוצגו לעיוני תמונות סמוך מאוד למועד התאונה, ושם עולה כי הרכבים עמדו בזמן התאונה באופן שלא מותיר צל של ספק כי רכב הנתבע הוא זה שסטה לכיוון רכב התובע.

לאור הנ"ל אני קובע כי האחריות בגין התאונה רובצת על הנתבע אשר הוא זה שסטה ממסלולו אל מסלול הנסיעה של המשאית וגרם לה לנזקים.

הנזק:

לאחר שקבעתי כי התאונה התרחשה כאשר הנתבע סטה ממסלולו אל מסלול הנסיעה של המשאית ועיינתי בתמונות ת/ 4 הגעתי למסקנה כי הנזק שנגרם למשאית יכול להיות רק בצד השמאלי צדדי קדמי של הרכב ולא בחלק הקדמי כפי שרואים בתמונות, נסיבות התאונה מעידות כי לא יכולה להיות פגיעה קדמית אלא רק צדדית. השמאי אישר נזקים לפגוש הקדמי, סריג קדמי, פנס ראשי, מדרגה ותושבת פינה, רכיבים אלו יש לאשרם לאור מוקד הנזק הצדדי שמאלי קדמי.

השמאי בחוות דעתו ציין מפורשות כי: " נפגעה בצידה השמאלי..."

לא ברור איך המצנן נפגע מהתאונה, התובע לא הצליח להוכיח זאת, ובחוות הדעת השמאי אינו מתייחס לפירוט אופן הפגיעה במצנן אלא מחליט רק לחייב בגין רשת מצנן ולנכות ממנה 50%, פעולה אשר לא הובנה לי כלל למרות ניסיונותיי ! על כן רכיב של המצנן אינו מאושר.

לאור הנ"ל אני מאשר את הנזק כפי שהוערך בידי שמאי התובע (ללא רכיב המצנן) בסכום של 8809 ₪ (הסכום ללא מע"מ והינו עבור חלקים משומשים). בנוסף לשכ"ט שמאי בסכום של 1160 ₪ לפי חשבונית שהגיש התובע .

לעניין הנזק העקיף ובשים לב להיקף הנזק הנני קובע פיצוי בגין רכבי זה ובשים לב למכתבו של רו"ח מטעם התובע והצפי שהרכב יושבת לכל היותר יומיים, הנני פוסק לתובעת סך 1000 ₪.

לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובעת סך 10,969 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום והם יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: