פלג נ' פיינמסר ואח'

החלטה

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, ולחלופין למחיקתה בהיעדר עילה.

עיקרי העובדות הצריכות לבקשה - בקצירת האומר:

1.בחודש אפריל 2004 אובחנה התובעת כסובלת מתת פעילות בלוטת התריס. בדיקת ביופסיה הצביעה על הימצאותו של גוש מסוג FOLLICULAR NEOPLASM.

2.התובעת פנתה לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר המליץ בפניה על ביצוע ניתוח לכריתת הנגע הממאיר במהלכו תיכרת האונה הימנית של בלוטת התריס (להלן: "הניתוח הראשון").

3.ביום 18.8.04 אושפזה התובעת לשם ביצוע ניתוח ע להסרת האונה הימנית של בלוטת התריס. הניתוח בוצע באופן פרטי על ידי הנתבע והתובעת שוחררה לביתה תוך שצוין במכתב השחרור כי "סקירת צד שמאל -ללא ממצא".

4.במסגרת מעקב בו הייתה מצויה התובעת היא ביצעה ביום 21.11.04 בדיקת אולטרסאונד של הצוואר. בבדיקה הודגמה אונה שמאלית מוגדלת. בעקבות הממצא האמור עברה התובעת ביום 28.11.04 ניתוח נוסף, הפעם של כריתת האונה השמאלית. כמו כן בוצעה כריתה של הבלוטות החשודות בצוואר ימני ושמאלי (להלן: "הניתוח השני").

5.כאמור, בעקבות מצבה הרפואי היתה התובעת במעקב שוטף במסגרתו בוצעה מידי תקופה בדיקת אולטרסאונד של הצוואר.

בדיקת אולטרסאונד מיום 18.2.07 התגלה כי קשר הלימפה שממוקם קדמית לקנה גדל עד לגודל של 9 מ"מ. משכך, נותחה התובעת ביום 12.11.07 פעם נוספת, שלישית במספר. במהלך הניתוח בוצעה דיסקציה של הצוואר והוצאו בלוטות ונגעים שהתבררו להיות גרורות של הגידול הראשוני.

טענות הנתבעים:

6.דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, מאחר והיא מושתתת על עילות הנובעות מהניתוח מיום 18.8.04 בעוד התביעה הוגשה רק ביום 27.11.11, דהיינו למעלה משבע שנים מיום קרות האירוע הרשלני לכאורה.

7.לחלופין וככל שלא תידחה התביעה, יש למחקה בהעדר חוות דעת רפואית שהינו תנאי הכרחי להוכחת טענה שברפואה.

טענות התובעת:

8.התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה :

א.אין לראות בניתוח הראשון את עילת התביעה אלא חלק ממכלול הטיפולים הרשלניים שקיבלה התובעת ואשר גרמו לה לנזקים, ובין היתר לשיתוק מיתר קול משמאל לצמיתות אשר בעטיו נפגע כושר דיבור וכן נגרמה פגיעה ביכולת לאכול ולשתות.

ב.לולא התנהלותו הרשלנית של הנתבע בניתוח הראשון לא היה צורך בביצוע הניתוח השני ומשכך יש לראות בשני הניתוחים מקשה אחת.

ג.בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, במשולב עם הוראות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, יש לראות את המועד בו מתחילה מניית תקופת ההתיישנות רק ביום בו נודעו לתובעת עובדות המבססות את הנזק, דהיינו היום בו קיבלה לידיה את תשובות הבדיקה הפתולוגית שאישרה כי הגידול שנכרת במהלך הניתוח השני, שבוצע ביום 28.11.04, היה גידול ממאיר. לשון אחר – המועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות הינו מועד קבלת התשובה כי הנגע שנכרת בניתוח השני היה ממהיר.

ד.בכל מקרה - בהתאם לפקודת הנזיקין תקופת ההתיישנות בנסיבות כגון המקרה שלפנינו איננה בת 7 שנים אלא בת 10 שנים מיום קרות האירוע. מאחר והנזק התגלה לתובעת בשנת 2004 והתביעה הוגשה בשנת 2011 הרי שטרם חלפה לה תקופת ההתיישנות.

ה.לעניין אי צירוף חוות דעת רפואית :

מבחינה משפטית: קיימת פסיקה ולפיה חוות דעת רפואית איננה חלק מהצורה והתוכן הנדרש לניסוח עובדות רפואיות המגבשות את עילת התביעה ולפיכך אינה חלק ממרכיבי העילה, אלא מכשיר להוכחת העילה הנטענת.