פלג חיים נ' שבינדלרמן

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי בשל אי קיום חוזה והפרת זכויות יוצרים.

התובע עותר לסכום של 11,500 ₪ המורכב משווי החומרים הפרסומיים 816 ₪.

הפרת זכויות יוצרים 10,000 ₪.

והיתר ללא פירוט 684 ₪.

התובע טוען כי ביצע בעבור הנתבע עבודה פרסומית הכוללת עיצוב עלון פרסומי, פרופיל חברה וטקסט לדף הבית באתר האינטרנט. התובע טוען כי העביר לנתבע את החומרים ואת חשבונית המס לתשלום אך הנתבע לא שילם לו את הכסף עבור העבודה. לטענת התובע הנתבע עשה שימוש בחומרים שהועברו לו לצרכיו האישיים ולכוונות רווח למרות שהתובע התריע בפניו, כי הדבר מהווה הפרה של זכויות היוצרים על העבודה. התובע טוען כי שילם 450 ₪ לגרפיקאי על עיצוב החומרים.

התובע העיד בפני בית המשפט כי אם היה הנתבע משלם לו בעבור עבודתו הייתה לו הזכות להשתמש בטקסט. התובע סיפר כי פנה אל הנתבע במיילים בבקשה להסיר מאתר האינטרנט את הטקסטים.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון למרות שנמסר לו זימון לדיון כדין. על כן ניתן בזאת פסק דין בהיעדר הגנה.

הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:

1. קיבלתי את גרסת התובע כי הנתבע לא שילם בעבור העבודה הפרסומית שביצע התובע. בכך לא קיים הנתבע את ההסכם שבעל פה שנכרת בין הצדדים.

2. אם היה הנתבע משלם בעבור העבודה הייתה עומדת לו הזכות להשתמש בחומרי הפרסום הנדונים. כיוון שלא עשה כן הוא מפר זכויות יוצרים כפי שהן מעוגנות בחוק זכויות יוצרים תשס"ח -2007 (להלן: החוק).

א. האם לפנינו יצירה המקנה לבעליה זכות יוצרים?

לפי סעיף 4 לחוק, יצירה המקנה לבעליה זכות יוצרים הינה יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, המקובעת בתצורה כלשהי. ובלבד שהתקיים בה אחד מתנאי ס' 8. לפי ס' 8א2 בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי. במקרה דנן מדובר בחומר פרסומי מקורי אותו יצר התובע.

ב. מי בעל זכות היוצרים ביצירה?

התובע הסתייע בשירותיו של גרפיקאי ושילם לו בעבור עבודתו. התובע עצמו כתב את הטקסטים בפרסומים שיצר. בשל כך הוא בעל זכות היוצרים ביצירה. לפי ס' 35 (א) לחוק, יצירה שנוצרה לפי הזמנה הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.

במקרה דנן לא הוסכם אחרת בין הצדדים (התובע והנתבע). על כן זכות היוצרים הינה של היוצר, התובע.

ג. האם הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובע?

לפי ס' 11 לחוק, פרסום הינו אחת הפעולות שהינן זכותו הבלעדית של בעל זכות היוצרים. פרסום היצירה באינטרנט אינו שימוש מותר בזכות לפי ס' 18 לחוק. לפי ס' 47 העושה פעולה מהפעולות המפורטות בס' 11 בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים. בכך שהנתבע פרסם את החומר היצירה הנדונה באינטרנט מבלי ששילם ליוצר ובכך שלא הסיר את היצירה לאחר פניותיו של היוצר, הפר הנתבע זכויות יוצרים של התובע.

ד. זכאותו של התובע לפיצוי:

לפי ס' 56 (א) הופרה זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪. לפי ס' 56 (ב) רשאי בית המשפט לשקול שיקולים אלו: