פלג חיים נ' סאל אדם שיווק והפצה

פסק דין

1.והי תביעה שהוגשה ע"י התובע בגין תשלום שכר עבודה בגין החודשים ליוני ויולי 2009.

2.בכתב ההגנה נאמר כי התובע הועסק אצלה החל מיום 1.5.09 ועד 1.7.09 וכן מיום 8.7.09 ועד ליום 23.7.09, מועד בו הפסיק עבודתו אצלה.

עוד נאמר כי בסוף חודש יוני 2009 פנה התובע ואדם נוסף לנתבעת בכוונה לרכוש את פעילותה ואף נערך בין הצדדים הסכם שצורף כנספח לכתב ההגנה שבוטל זמן קצר לאחר מכן ע"י התובע.

בהמשך כתב ההגנה גוללה הנתבעת מסכת שלמה של התנהלות התובע וטענה כי נותר חייב לה כספים רבים בגין נזקים שנגרמו לה לרבות פיצוי בגין הפרת החוזה, כל אלה נשוא תביעה שכנגד שהוגשה בד בבד עם הגשת התביעה אך הופרדה מתיק זה בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת גליקסמן.

3.לאחר שניתן תחילה פס"ד בהעדר התייצבות אולם בוטל בהסכמה, התקיים דיון ההוכחות בפני כאשר התובע העיד מנהל הנתבעת מר מאיר חזן מטעמה.

לאחר שהתרשמתי מבעלי הדין כפי שהעידו ונחקרו בפני ועיינתי בכל מסמכי התיק, להלן החלטתי:

מגירסת התובע לא ניתן היה להבין אופי ההתקשרות בינו ובין הנתבעת, כאשר התחיל לעבוד "ב- 2009 מתי שהוא", ולטענתו כאשר התגלע כסוך בין מנהל הנתבעת שהעיד בביה"ד ומי שלדבריו קיבל אותו לעבודה אדם בשם אביגדור צדקני אשר לא הובא לעדות בביה"ד, החליטו הוא ועובד נוסף ששמו משה ביטון שאף הוא לא הובא לעדות, להעביר את החברה למישהו אחר כדי להמשיך לתפעל אותה ומשלא הצליחו בכך ניסו להפוך לשותפים אך גם הסכם זה לא יצא לפועל.

4.גם מגירסת הנציג הנתבעת ניתן היה להבין כי נעשה הסכם שותפות שבסופו של דבר לא התממש וצורף כנספח נ/2 לכתב ההגנה.

לטענתו, התובע כלל לא עבד בחודשים בגינם תבע שכר יוני ויולי 2009 וטען כי בשל התנהלות התובע נגרמו הפסדים ונזקים שונים שרובם ככולם אינם נשוא הליך זה אלא ככל הנראה, ההליך הנוסף שהופרד מתיק זה.

5.מהמסכת המאוד לא ברורה שנפרשה בפני ביה"ד במהלך העדויות לא ניתן להבין או להסיק כי אמנם התקיימו יחסי עובד ומעביד ומתי התקיימו.

מעבר לכך אף לא הוכח דבר לגבי שכרו של התובע שכן לגבי חודש יולי לא הוגש כל תלוש שכר ולגבי חודש יוני הוגשו לתיק שני תלושי שכר ת/2 על סך 6,500 ₪ נטו (7,427 ₪ ברוטו) ותלוש נוסף לאותו חודש לצורך כתב ההגנה ובו מופיע הסכום 5,000 ₪.

משכך, לא ברור מהו הסכום הנכון המתייחס לחודש יוני, ולכאורה, תלוש השכר שצורף ע"י התובע תואם לסכום המשכורות המופיע בהסכם שנערך שצירף כנספח לכתב ההגנה אשר כפי שניתן היה להסיק מדברי בעלי הדין בסופו של דבר לא מומש.

6.בנסיבות אלה עולה, לכאורה, כי דרישות השכר של התובע הינן בהתאם לאותו הסכם אשר בסופו של דבר לא התממש כאמור ואף ספק רב מקריאתו האם בכלל מדובר על פיו בעובד שכיר הזכאי לשכר עבודה או התקשרות אחרת של הסכם שותפות עסקית.

7.לאור מסכת הראיות והעדויות שנשמעו בפני, לא ניתן לקבוע כי התובע אכן עבד כעובד שכיר ובתקופה הנטענת על ידו וכי היה זכאי לשכר כעובד ובאיזה שעור.

הנתון היחיד הודאי שיש בפני ביה"ד, וניתן לראותו כהודאת בעל דין, הינה תלוש השכר שצורף ע"י הנתבעת לגבי חודש יוני 2009 לפיו הגיע לתובע בגין חודש זה סך 5,372 ₪ ברוטו.

8.בנסיבות אלה אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע תשלום זה בסך 5,372 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום.

לאור המחלוקת הממשית שהתגלעה בתיק זה ומשהתביעה הוכרעה עפ"י נטלי הוכחה בלבד אין כל מקום לפסיקת פיצויי הלנה והתשלום הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.09 ועד התשלום המלא בפועל.

מששני הצדדים לא היו מיוצגים – אין צו להוצאות.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.