פלג ואח' נ' קורן

החלטה

העובדות:

ביום 28.06.2010, הגישו התובעים תביעה נגד הנתבע בסדר הדין המהיר, על סך 50,000 ₪ בגין חוב שהוא חב להם, לכאורה, בשל כך שלא העביר לידיהם תמורה עבור מבנים ניידים שמסרו לו לצורך מכירתם.

באותו היום הגישו התובעים בקשה דחופה להטלת עיקול זמני על זכויות הנתבע במקרקעין הידועים כגוש 10031 חלקה 61. בו ביום ניתן צו עיקול כמבוקש ועל תנאי כי יופקדו התחייבות עצמית של המבקשים ללא הגבלת סכום וכן ערובה של צד ג' ללא הגבלת סכום. נקבע כי ערובת צד ג' תינתן על ידי מי שאינו תאגיד וימסור תצהיר בדבר נכסיו, הכנסותיו וחובותיו.

ביום 04.07.2010, הוגשה ערבות צד ג' מטעם אחותו של התובע בצירוף תצהיר על נכסיה והכנסותיה. באותו יום ניתנה החלטה כי הערובה מאושרת.

עיון בנתוני התיק במחשב מעלה כי ביום 05.07.2010, הונפקה הודעה למחזיק בדבר צו עיקול מקרקעין.

ביום 06.07.2010, יום לאחר הנפקת ההודעה למחזיק הנ"ל, הגישו התובעים בקשה לצירוף מחזיקים ולתן הוראה למזכירות להנפיק צווי עיקול למחזיקים. בבקשה זו, ביקשו התובעים לצרף את יורם וירוחם לקרץ ואת חברת בני בנימין לקרץ יי. (1993) בע"מ כמחזיקים נוספים וציינו, בסע' 1 לבקשה, כי ביום 05.07.2010, ניתן צו עיקול והונפקה הודעה למחזיק עבור לשכת רישום המקרקעין בחיפה.

העילה לבקשה זו צויינה בסע' 2, שם נאמר כי הזכויות במקרקעין אינן רשומות על שם הנתבע, אלא רשומה הערת אזהרה בלבד, ולכן מבוקש לצרף את הבעלים הרשומים כמחזיקים נוספים.

באותו יום נעתרתי לבקשה בכפוף לכך שכל התנאים הנקובים בצו העיקול מיום 04.07.2010, לרבות המצאת מסמכים, יחולו אף על צו זה בשינויים המחויבים.

כאן המקום לחזור להוראות צו העיקול:

בסעיף 3 לצו נאמר:

"תחילת תוקפו של הצו תהא עם הפקדתן של הערובות המסומנות להלן"

בסעיף 5 לצו נאמר:

"העתק הצו, העתק הבקשה והתביעה (אם הוגשה), לרבות המסמכים המצורפים אליהם והעתק מהערובות הנ"ל, יומצאו על ידי המבקש, במסירה אישית למשיב, בתוך 3 ימים, מיום הפקדת הערובות כאמור בסעיף 3 דלעיל".

בסעיף 6 לצו נאמר:

"אין בצו זה משום לגרוע מהוראות החוק ו/או התקנות, אלא רק להוסיף עליהן".

על פי הדין, תק' 367 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מתן צו במעמד צד אחד מחייב כי העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות, יומצאו במסירה אישית למשיב, בתוך 3 ימים, אלא אם קבע ביהמ"ש מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תק' 370 לתקנות הנ"ל, קובעת שסעד זמני יפקע בהתרחש אחד מארבעה מקרים, ובהם המקרה שבו הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367 (ב) הנ"ל.

המחלוקת:

ביום 11.08.2010, הגיש הנתבע בקשה לביטול העיקול וטען כי הצו פקע משום שלא הומצאו לו מלוא המסמכים לפי הדין, ולפי הצו. כמו כן טען שהמסמכים שהומצאו - נמסרו לו באיחור. לפי תצהירו של הנתבע (סע' 6), קיבל רק ביום 11.07.2010 את הבקשה למתן צו עיקול על נספחיה ואת כתב התביעה על נספחיו. הנתבע טוען, בסע' 7 לתצהירו, כי התובעים לא המציאו את הצו והבקשה במועד שנקצב ולא המציאו לו מסמכים נוספים כנדרש.