פלג ואח' נ' פטרילין ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

התקיימו שני דיונים בתיק זה.

במהלך הדיון בתאריך 9.11.11 שמעתי את גירסת התובע, מר ערן פלג, שלמעשה לא ראה את פגיעת הנתבעת 1 ברכבו אלא רק פתק שנשאר על רכבו וכן שמעתי את גירסת הנתבעת 1, אשר לא הכחישה כי פגעה ברכב התובע.

כך העידה הנתבעת מס' 1 בישיבת ביהמ"ש ביום 9.11.11:

"הרכב של התובע לא היה במקום מסומן. הוא עמד בין הרכב שלי לבין העץ על האדמה, לא במקום חניה מסומן. ברפא"ל יש מצוקה של מקומות חניה אז אנשים חונים. שם היה מאוד מאוד צפוף. ניסיתי לצאת ברוורס והרגשתי שאני פוגעת בו. ניסיתי לצאת מאוד בזהירות. לא היה לי מקום לתמרן עם ההגה. ניסיתי לא להזיז את ההגה והרגשתי את הפגיעה. אני מודה שפגעתי בו. ברכב שלי לא היה נזק בכלל. על הפגוש הייתה שריטה מאוד קטנה בפגוש שירדה בשטיפה. כשבאתי לדווח אצל אופרייט ליס לא ראו שום נזק. אני ראיתי שריטה יחסית עמוקה בדלת הקדמית. לא הייתה פגיעה בכנף. יכול להיות שלא שמתי לב אבל אני לא ראיתי. השארתי לו את הפרטים בפתק. הוא התקשר אלי בערב ואמר שיבדוק את המשמעויות. הוא התקשר פעם אחת באותו יום בערב. פעם אחת התקשר אלי אחרי שאמרו לו מחב' הביטוח על המחיר. הוא שלח לי גם מייל, שם מציין את הסכום 700 ₪".

יש לציין כי עדותה של הנתבעת 1 הייתה אמינה וכנה.

הנתבעת 1 הפנתה את ביהמ"ש למייל ששלח התובע עצמו ונאמר בו כך:

"היי לודמילה, בדקתי אפשרות תיקון הדלת בשני מוסכים. שניהם דורשים כ- 700 ₪. אנא הודיעי לי האם את רוצה לתקן זאת ישירות במוסך או דרך חב' הביטוח. אם תחליטי דרך חב' הביטוח אנא שלחי לי את הפרטים ואפנה למבטח שלי. בתודה ערן".

יש לציין, כי על פרטי המייל מופיעים פרטיו המלאים של התובע, המשמש כיועץ חיצוני ל- ה. מערכת שרביט קסמים.

קשה לי להבין כיצד אדם רציני ושקול כמו שהצטייר לי התובע מס' 1, שולח מייל על נזק שנבדק ברכבו בשני מוסכים בעלות של 700 ₪ ולבסוף מסתבר ומוגשת על ידו תביעה שעניינה נזק בסכום של 13,083 ₪ בתוספת ירידת ערך של 2,940 ₪.

לאור האמור לעיל, הוריתי על דיון נוסף, שבמהלכו התייצב והעיד השמאי גושן, אשר נתן חוות דעת בעבור התובע.

כאן המקום לומר, כי האירוע נשוא כתב התביעה התרחש על פי גירסת התובע בתאריך 23 או 24 למרץ 2011 וחוות הדעת של השמאי גושן הוגשה בתאריך 28.4.2011, כלומר אנחנו מדברים על פרק זמן של למעלה מחודש עד מתן חוות הדעת.

בעדותו בביהמ"ש העיד השמאי גושן, כי הערכה של המצב ברכב ביטאה את המצב כפי שראה ברכב של התובע. על פי עדותו:

"אם נתנו שתי הערכות שונות על סך 700 ₪ אז או שראו רכב אחר או שהוא לוקה בראייה".

עוד העיד:

"אני לא יכול לדעת אם הנזק שראיתי הוא יומיים או חודשיים לפני. הצבע היה חדש".

התובע עצמו הוסיף וציין:

"חב' הליסינג מצאה לנכון להעלים עובדות של הרכב שפגע. אין אפילו תמונה של הרכב. זו פגיעה שהית הבלילה. הרכב למחרת הגיע לליסינג".

לאחר שבחנתי את עובדות המקרה ואת טעוני הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי: