פלאש א.ב. שיווק בע"מ נ' אגרוביץ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר וכן התנגדות לביצוע שטר חוב בסך של 45,000 ₪ (קרן חוב) שהוגש על ידי המשיבה כנגד המבקש שחתם ערבות לחברה בבעלותו, במסגרת העסקים שנוהלה בין הצדדים לאספקת מוצרים למסעדה.

לטענת המבקש, הפקידה שהוציאה את דבר הדואר לא מסרה לידיו את האזהרה והדבר נודע לו באקראי.

לצורך תמיכה בטענתו זו, צירף המבקש תצהיר מטעם המזכירה שלא טרחה להתייצב לצורך חקירתה על האמור בתצהיר.

ביחס לטענת המבקש לעניין הארכת המועד, נראה כי חסר פירוט באשר למועד שבו הוציאה המזכירה את דבר הדואר, מדוע לא מסרה לידיו את האזהרה ואם לא די בכך, כיצד בכל זאת ומתי נודע למבקש על פתיחת התיק .

המבקש לא טרח להתייחס בבקשתו למועדים הרלבנטים לעניין ההתקשרות כמו גם לעניין הגשת ההתנגדות באיחור, ממילא לא טרח להתייחס לטעמים המיוחדים באיחור בהגשת הבקשה.

יחד עם זאת, על ביהמ"ש לבחון את טענות ההגנה שיש למבקש כנגד ביצוע השטר ואם למבקש טענות ראויות וטובות הרי שאז על ביהמ"ש להיעתר לבקשה, תוך ביצוע איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים בדרך של פסיקת הוצאות לטובת המשיבה לצורך "ריפוי" הפגם.

למעשה, לאחר שהמבקש נחקר בקצרה על תצהירו והציג מסמכים מבית היוצר שלו, עלה כי בעת שנפתח תיק ההוצל"פ, לאחר מסירת השיק על ידי המבקש למשיבה, יתרת החוב אצל המשיבה היתה בסכום של 45,000 ₪ אלא שלטענת המבקש מספר ימים קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ, מסר המבקש לפקידה של המשיבה שהגיעה אל משרדיו שיק בסכום של כ- 14,000 ₪ שהושב על ידה כעבור ימים ספורים, יום קודם למועד פתיחת תיק ההוצל"פ, על מנת שהמשיבה תזכה בהוצאות הנלוות.

משכך, טען המבקש לחוסר תום לב כנגד המשיבה בעת פתיחת תיק ההוצל"פ על מלוא יתרת החוב דבר שגרר אחריו הוצאות נלוות, כגון אגרה ושכ"ט עו"ד בשיעור גבוה מזה שהיתה זכאית לקבל אם היתה נוטלת ומפקידה את השיק שנמסר לה , במסגרת חובתה להקטין את הנזקים.

טענה זו של המבקש איננה מתיישבת עם הדרך שבה הצדדים התנהלו לעניין אופן ביצוע התשלומים לידי המשיבה בגין כל חודש של עבודה שוטף + 90 , דהיינו, הטענה לפיה השיק נמסר לידי המשיבה מספר ימים קודם למועד הפירעון, במהלך חודש אפריל (עבור סחורה שסופקה בחודש דצמבר) והושב מייד לאחר מכן, לצורך פתיחת תיק ההוצל"פ, איננה עולה בקנה אחד עם גרסת המבקש בתצהירו ובמהלך עדותו לפני לפיה בתום כל חודש עבודה היו הצדדים מסכמים את יתרת החוב והמבקש היה מוסר לידי המשיבה שיק ביחס לסכום, מועד פירעון שוטף + 90 .

לא בכדי נמנע המבקש מלפרט מועדים בתצהירו, כך למשל מתי נמסר השיק לידי המזכירה של המשיבה, עבור איזה חודש וכד' פירוט מינימלי הדרוש ממי שמגיש התנגדות לביצוע שטר, להבדיל מצירוף מסמכים, תוך התייחסות לדרך העבודה והעובדה שמועד הפירעון הינו לחודש אפריל.

גם אם אניח לטובת המבקש כי, היה על המשיבה להפקיד את השיק ולהקטין את יתרת החוב , הרי שאז לכל היותר זכאי המבקש לקיזוז של החלק היחסי בין יתרת החוב לבין הסכום שנמסר בשיק, במועד פתיחת התיק, לעניין תשלום האגרה ושכ"ט עו"ד – הא ותו לא .

במאמר מוסגר אציין כי, לא ברור כלל ועיקר אם ישנו פער כזה שכן האגרה שמשתלמת בסכומים כאלה, הינה זהה וכך גם שכ"ט עו"ד ואולם לא זו בלבד שמדובר בגרסה שאיננה מפורטת די הצורך ומעלה סתירה פנימית הרי שגם לאחר מכן לא אצה למבקש הדרך והתשלום לא בוצע לאלתר כי עם בדרך של פריסת יתרת החוב בהתאם לשיקול דעתו בלבד, מבלי לקבל את הסכמת הצד שכנגד, ביחס לסכום של 45,000 ₪ בלבד-המהווה קרן חוב.

אם לא די בכל אלה, ככל שישנו פער כזה, לו זכאי המבקש, הרי שזה מתבטל לנוכח העובדה כי המבקש הגיש את ההתנגדות באיחור מבלי לטעון לטעם מיוחד ומבלי לפרט את הבקשה , פירוט מינימלי כזה שיצדיק את קבלתה ללא צורך בחיוב בהוצאות.

כך או כך, גם אם כאמור הייתי מקבלת את בקשת המבקש לקיזוז סכום שהמבקש לא טרח לפרט אותו, חישוב כזה ניתן לערוך בנקל, הרי שאז היה הדבר כרוך בתשלום הוצאות, ללא כל קשר לתוצאות בגין הבקשה להארכת מועד ומגדיל את ההוצאות של המבקש בסופו של יום, באשר טענות ההגנה שלו קלושות , בהתאם לגרסה שמסר ומשכך, הנני מורה על דחיית הבקשות שתיהן וזאת ללא צו להוצאות.

סוף דבר, המשיבה זכאית להמשיך לנקוט בהליכי הוצל"פ לצורך גביית מלוא תיק ההוצל"פ כנגד המבקש ובהתאם להשיב לידיו את כל השיקים/ שטרות שנמצאים ברשותה השייכים למבקש ו/או לחברה מטעמו תוך 30 יום ממועד סגירת תיק ההוצל"פ.

מזכירות תשלח עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: