פלאפון תקשורת בע"מ נ' אל עד ש.י.מ בע"מ

החלטה

ביום 01/11/2010 הוגשה התנגדות לביצוע התביעה בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

כעולה מהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 01/11/2010, הועברה התנגדות לבימ"ש זה.

בהחלטה מיום 19/12/2010 שניתנה על ידי בתיק זה, הוצב תנאי כספי לצורך הארכת המועד ואכן התנאי קוים עת הפקידה המבקשת 5,000 ₪ בתיק שעודם מופקדים.

כתב התביעה מציין, כי בין הצדדים נכרת הסכם לצורך קבלת שירותי רדיו טלפון סלולארי, אשר צורך כנספח א' לכתב התביעה.

עפ"י המוסכם המבקשת אמורה הייתה לקבל חשבון תקופתיים ולצורך פירעונם נחתמה הרשאה לחיוב חשבונה בבנק (הוראת קבע).

השירות סופק כנטען בכתב התביעה והוראות הקבע לא כובדו.

עפ"י כתב התביעה נותר חוב כסכום התביעה כ-23,150 ₪ (קרן).

כתב התביעה מציין, כי אי תשלום החוב מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

ההתנגדות מציינת, כי פנתה המבקשת למשיבה עוד ביום 10/08/2010 בדרישה להמציא לה מסמכים לצורך עריכת הגנתה, אך לא נענתה.

המבקשת מציינת, כי מקור התביעה אינו אלא מחלוקת באשר לתשלומו של קנס יציאה בן 1,800 ₪ ביחס למנוי אחד מתוך שבעה שהיו למתנגדת אצל המשיב.

בשל מחלוקת זו ניתקה המשיבה בלא כל הודעה מוקדמת ובלא הודעה על ביטול ההסכם את כל מינויו המתנגדת משירותיה, לרבות, אלו אשר גם לשיטת המשיבה קוימו בעניינם כל התחייבויות המבקשת.

המבקשת מציינת, כי סכום התביעה המופרז אינו אלא תולדה של האמור לעיל.

המתנגדת מציינת, כי סכום ההתראה (הנטען שלא להימסר לה טרם ביצוע התביעה) נושא סכום שונה מסכום התביעה. עוד בפני המבקש טענות להעדרן של ראיות בכתב כנדרש בחוקה הוצל"פ לצורך הגשת תביעה לביצוע: המתנגדת מציינת כי לביסוס טענותיה צירפה המשיבה "העתק נכון של ההסכם" מיום 20/06/2008 ואילו העתק הוראת הקבע נושאת תאריך 31/12/2002.

עוד מצוין, כי ההסכם שצירפה המשיבה לתביעתה כלל אינו חתום ע"י מי מן הצדדים.

בדיעבד, נסתבר למבקשת, כי המשיבה פנתה אל חלק מן המשתמשים ב-7 המנויים נשוא ההתקשרות בין הצדדים והציעה להם (ולא למבקשת) לשדרג את המכשיר ברשותם בלא כל התחייבות לשינוי בתנאי העסקה המקוריים ובלא ידיעת המבקשת.

אותם משתמשים נעתרו להצעה, חתמו על מסמכים שנדרשו לחתום עליהם ע"י המשיבה, קיבלו מכשירים חדשים והכל בידיעה, כי אין בכך כדי לשנות את תנאי העסקה המקורית.

לימים בהסכמת המבקשת, נויד אחד המנויים המשודרגים לחברה אחרת וביחס לאותו מנוי הומצאה לה דרישת תשלום הכוללת קנס יציאה.

כאמור, ברישא של ההתנגדות, נוכח הסירוב לשלם את אותה חשבונית הכוללת קנס יציאה, ניתקה המשיבה חד צדדית את כל מותר המנויים.

בדיון שהתקיים בפני 31/01/2011 הסתבר מיד, כי ההסכם עליו נשאל העד, מר יהודה, כלל לא צורף לכתב התביעה וממילא לא היה בידי המתנגדת עובר להגשת התנגדותה.