פל"א 9288-12-15 מדינת ישראל נ' צבאן

לפניי בקשה להתיר לנאשם לחזור מהודיה.

עסקינן בכתב אישום שבמקור הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקוה.

לנאשם מיוחסות עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.

על פי עובדות כתב האישום הנאשם נתפס כשהוא נוהג ביום 27.12.15 אף שנפסל בתיק 5711-07-14 והפקיד רישיונו ביום 1.12.15.

מטעם הנאשם הוגשה לבית המשפט העליון בקשה להעברת מקום הדיון לאשדוד על בסיס הודייה בעובדות.

ביום 17.2.16 ניתנה החלטה בבש"פ 940/16 להעביר התיק מבית משפט השלום בפתח-תקוה לבית משפט השלום באשדוד, "נוכח הצהרתו של המבקש, כי בכוונתו להודות בכל העובדות המפורטות בכתב האישום".

ביום 1.5.16 הוגשה בקשה ע"י ב"כ הנאשם שכותרתה הודאה בכתב וטענת עובדות נוספות.

בבקשה, העלה הסנגור טענה כי במועד העבירה הנאשם לא ידע כי הוא נוהג בפסילה.

נטען כי בפני ערכאת הערעור הוגשה מטעם הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע וכי בשל טעות קולמוס בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, נרשם מועד אחר לתום העיכוב ולא זה שביקש הנאשם.

הדיונים נדחו מספר פעמים בין היתר לבקשת ב"כ הנאשם אשר ניסה להגיע להבנות עם ב"כ המאשימה וכן על מנת לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשת הבהרה/ בקשה לתיקון "טעות" שנטען כי נפלה בפרוטוקול הדיון של ערכאת הערעור, כטענתו.

ההידברות בין הצדדים לא צלחה וכיום בחלוף 4 חודשים ממועד הפניה לבית המשפט העליון לצורך העברת התיק, כאמור על בסיס כוונה להודות בעובדות כתב האישום, מוגשת בקשה זו לחזור מהודייה.