פל"א 7450-08-15 מדינת ישראל נ' חביש

לפני בקשת הנאשם לעיון מחדש בהחלטתי מתאריך 3.3.17 במסגרתה דחיתי את עתירתו לקבל לידיו את כל הפרוטוקולים בהם נערכו הסדרי טעון בין נאשמים ללשכת תביעות התעבורה בעכו במהלך 3 השנים האחרונות. לטענת הנאשם הקביעה לפיה הנאשם לא נפגע ואף לא הועמד בסכנת היפגעות נוכח מצג המאשימה במסגרת הרע"פ, צריכה להיבחן גם לאור ה"סיכון הכפול" בו הועמד הנאשם. לחילופין, טען כי הוא זקוק לאותם פרוטוקולים כראייה לצורך טיעוניו לעונש, ללא קשר לטענת "הגנה מן הצדק".

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים שפורטו בתגובתה ובעיקר מהטעם שהנאשם לא עמד בסכנת הרשעה כתוצאה מאותו מצג.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

אמרת המאשימה במסגרת הרע"פ (אליה התייחסתי בהחלטתי כאל "המצג") לא העמידה את הנאשם במצב של "סיכון כפול". למעשה הנאשם כלל לא עמד בעבר ב"סיכון" של הרשעה בשל אותו "מעשה". ההליך היחידי שנפתח כנגד הנאשם בגין האירועים המפורטים בכתב האישום, הינו ההליך הנוכחי ואין ולא היה מלבדו. אמנם הנאשם הורשע ונגזר דינו בתחילת ההליך, אך פסק הדין בוטל על פי בקשתו, ולא מדובר בהליך שנקטע ובהתאם הנאשם לא הועמד כאמור במצב של "סיכון כפול" (ראה בהקשר זה ספרו של כב' המלומד י. קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני עמ' 1335).

כך גם אין כל בסיס לטענת הנאשם לפיה יש באותם פרוטוקולים כדי לסייע לו במסגרת טיעוניו לעונש. במסגרת החלטתי הקודמת התייחסתי לאפשרות זו ואין כל מקום לשוב ולחזור עליה. אומר רק, כי לא מדובר במסמכים שיש בהם כדי לבסס ראייה, ממצא או מסקנה שיהיה בהם כדי להוות נסיבה מקלה במסגרת השיקולים לעונש. אין הם רלוונטיים לנסיבות ביצוע העבירה, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף ומרוחק. כך גם אין להם כל משמעות אחרת לעונש, גם לא כזו שאינה קשורה בנסיבות המקרה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.