פל"א 6484-05-13 מדינת ישראל נ' סעד

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בלא רשיון בתוקף מאז שנת 2001 ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 17.3.09 נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה של 8 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רשיון תקף. במעמד גזר הדין הוסברה לנאשם חובת הגשת אישור משרד הרישוי ובקשה לחישוב הפסילה, אולם הוא לא פעל בעניין אלא באיחור ניכר, כך שהפסילה חושבה רק ביום 29.10.12

למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 24.2.13, בתקופת הפסילה המחושבת וזאת כאשר רשיונו אינו תקף תקופה ממושכת.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם שלא הבין את משמעות חישוב הפסילה, הודה בהזדמנות הראשונה ופרט את נסיבותיו האישיות.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.