פל"א 5049-04-13

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 1.11.12 נפסל רישיונו של הנאשם לתקופה של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רישיון נהיגה תקף. למרות עובדה זו, ולמרות שהנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 2002(!), הוא נמצא נוהג ברכבו ביום 14.4.13.

המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור פירט את מצבו האישי והמשפחתי של הנאשם. כמו כן ציין כי ההסתברות לחזרה על העבירה הינה נמוכה וביקש להאריך את עונשי המאסר המותנה שנגזרו על הנאשם בתיקים קודמים.

אכן לחובת הנאשם שני מאסרים מותנים. האחד, לתקופה של שישה חודשים, נגזר על הנאשם ביום 11.10.11 בתיק 8295-07-11 בגין אישום בשתי עבירות קודמות של נהיגה בלא רישיון תקף והשני, לתקופה של ארבעה חודשים, שנגזר עליו ביום 1.11.12 בתיק 12594-11-11, הוא התיק בו הוטלה עליו הפסילה הרלוונטית כמפורט לעיל.

נוכח המאסרים המותנים המרחפים מעל ראשו, הפניתי את הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו. מהתסקיר עולה כי מדובר באדם כבן 55, אב לילדים בוגרים, אשר שניים מהם סובלים מבעיות רפואיות קשות, אינם משולבים בעבודה ובחברה וזקוקים לעזרה רצופה. עוד עלה מהתסקיר כי אשתו של הנאשם סובלת מבעיות פסיכיאטריות ותפקודו חלקי מזה קרוב ל – 20 שנים.

שירות המבחן מצא כי להליך המשפטי יש הרתעה על הנאשם אולם לא יכול היה לקבוע שהסיכוי להישנות העבירה הינו נמוך במיוחד. שירות המבחן המליץ להימנע מענישה מכבידה ולהסתפק בעונש של עבודות שירות.

כבר אמר בית המשפט העליון: