מדינת ישראל נ' ו'

1.הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם) ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

2.בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 9.8.17, בסמוך לשעה 18:14, נהגה הנאשמת ברכב פרטי, מסוג "מיצובישי", מ.ר. 8121823, בכביש כרמיאל, מכיוון כפר הילדים לכיוון כביש 784, ללא שהוכשרה לנהיגה מעולם וכשרישיון הרכב פקע ביום 10.3.17 וללא תעודת ביטוח תקפה.

3.ב"כ המאשימה עתר לעונש מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי של 4 חודשים במצטבר, מאסר מותנה מרתיע, פסילה בפועל, שלא תפחת משנתיים, פסילה על תנאי במצטבר, שנגזרה על הנאשמת בתיק 7393-12-14, פסילה על תנאי, קנס, הפעלת התחייבות והתחייבות חדשה.

לשיטתו, נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה חמורה אשר הסיכון הכרוך בה רב, שכן מדובר במי שאינו בקיא באופן הטיפול ברכב, בתפעולו ובחוקי התעבורה. בית המשפט העליון ציין כי בעבירה מסוג זה יש להשית מאסר בפועל בפעם הראשונה.

בענייננו, נטען, מדובר בעבירה המבוצעת בפעם השניה ובנסיבות אלה אין מקום להאריך המאסר המותנה, שכן הארכתו תעשה, בהתאם לפסיקה, במקרים חריגים בלבד.

צוין כי מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נע בין 15 ימי מאסר בפועל ל - 18 חודשים ופסילה שבין 6 חודשים ל - 60 חודשים, בנוסף לרכיבי ענישה אחרים.

בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

4.ההגנה עתרה להסתפק בהמלצת שירות המבחן, הכוללת צו מבחן למשך 18 חודשים, צו של"צ בהיקף של 120 שעות, ופסילה. לעניין הקנס התבקש בית המשפט להתחשב במצבם הכלכלי של הנאשמת ובעלה ולהימנע מהטלתו.

צוין כי הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה, נטלה אחריות על מעשיה והביעה חרטה. צוין כי הנאשמת ובעלה מכרו את הרכב על מנת למנוע הישנות עבירות בעתיד. לעניין נסיבותיה האישיות הופנה בית המשפט לתסקיר שירות המבחן.

5.הנאשמת העידה בפני על נסיבותיה האישיות והביעה חרטה כנה על המקרה.

תסקיר שרות המבחן