פל"א 3428-03-14

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בשני אירועים נפרדים בעבירות של נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה, כאשר באחד המקרים מצטרפת לעבירות אלה גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

מתברר כי ביום 22.9.11 נפסל רישיונו של הנאשם למשך חודשיים בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רישיון תקף. פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות והנאשם הגיש בקשה לחישוב הפסילה ביום 21.1.14. למרות עובדה זו, ולמרות שהנאשם אינן מחזיק ברשיון נהיגה תקף מאז שנת 1988, נמצא הנאשם נוהג ברכבו ביום 9.3.14.

בנוסף להודאה בכתב האישום הנ"ל, צירף הנאשם לתיק זה הודאה בכתב אישום נוסף, אשר נכלל במקור בתיק 156-06-14, ואשר לפיו נהג הנאשם ברכב ביום 13.4.14 למרות שרשיונו אינו תקף שנים ארוכות, כאמור לעיל.

ב"כ המאשימה ציינה כי למעשה נוהג הנאשם בלא רשיון נהיגה מזה 26 שנים, חזר על העבירה מספר פעמים לאורך השנים וביצע את העבירה פעמיים בסמיכות בתוך כחודש ימים. לפיכך, עתרה המאשימה לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם אשר הסתבך כלכלית ואינו יכול לחדש רשיונו עקב חובות בלשכת ההוצל"פ. הסנגור הסביר כי הנאשם הצליח להסדיר את מרבית חובותיו פועל לחידוש רשיונו וביקש להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד.

הקלת הראש בעבירה של נהיגה בפסילה תשמוט את הבסיס תחת עונש זה, אשר הינו כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה. עבירה זו הוגדרה בידי בית המשפט העליון כ"סטירת לחי" לשלטון החוק (רע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל), ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

עבירה של נהיגה בלא רשיון תקף תקופה ממושכת, אינה שונה מעבירה של נהיגה בזמן פסילה. רשות הרישוי החליטה כי הנאשם אינו רשאי להמשיך ולהחזיק ברשיון נהיגה, וכתוצאה מכך אסורה עליו הנהיגה. העבודה שמקור ההחלטה הוא הסתבכות כלכלית אינה נסיבה מקילה, שכן מרגע שנאסרה על הנאשם הנהיגה עליו לכבד את ההחלטה, ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו. מקל וחומר שהדברים נכונים מקום שהרשיון אינו תקף תקופה כה ארוכה ואין מדובר בהסתבכות זמנית.