מדינת ישראל נ' אבו סמרה

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירה של "נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול", אשר יוחסה לו בסעיף ב(2) לכתב האישום ומהעבירה של נהיגה בקלות ראש אשר יוחסה לו בסעיף ב(4) לכתב האישום ולהרשיעו ביתר העבירות אשר יוחסו לו שעניינן נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף וללא רישיון נהיגה תקף (פקיעה עד 6 חודשים).

1.כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם בתיק זה ייחס לו ארבע עבירות; עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול – עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (בכתב האישום צויין בטעות הצו בדבר התעבורה יהודה ושומרון).

2.על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.2.15 סמוך לשעה 02:20 נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 8179918 בשדרות המגינים בחיפה ונעצר על ידי שוטרים לביקורת. הנאשם נהג כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים, כך שבבדיקת נשיפה אשר נערכה לו נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 860 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. כמו כן הנאשם נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה אינו בתוקף מתאריך 08/14 וללא ביטוח.

3.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובתוצאות בדיקת הנשיפה.

במאמר מוסגר אציין כי היה ניסיון בין הצדדים לסיים את התיק בהסדר טיעון ואף הוגש כתב אישום מתוקן, אלא שהצדדים חזרו בהם מעניין זה.

4.מטעם המאשימה העיד רס"ב דוד מזרחי. כמו כן הוגשו, בין היתר, דו"חות פעולה, מזכרים, דו"ח עיכוב הנאשם, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, הודעת נהג תחת אזהרה, דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, פלטים של בדיקת שכרות לנאשם, פלט בלון, פלט כיול ובדיקה עצמית בתחילת המשמרת ובסיומה ותעודת עובד ציבור בדבר תקינות מכשיר הינשוף.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בחומר הראיות ולאחר ששמעתי את עדי התביעה ואת הנאשם, התרשמתי מהופעתם בפניי ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא ניתן לקבוע, מעל לכל ספק סביר, ביחס לעבירה של נהיגה בשכרות (וכפועל יוצא מכך ביחס לעבירה של נהיגה בקלות ראש), כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר וכי בדיקת הנשיפה בוצעה כראוי ותוך הקפדה על כלל התנאים המקדמיים לבדיקה.

6.למעשה, סוגיה אחת מהותית עומדת לחובתה של המאשימה בכל הנוגע לבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, שעה שאין מחלוקת כי בפרק זמן של חמש דקות, עובר לבדיקת הנשיפה, ניגש הנאשם לשירותים, שם לטענתו, בעדותו לפניי, עישן סיגריה ולאחר מכן, שב להמשיך בבדיקה.