פל"א 2617-05-14 מדינת ישראל נ' ג'דבאן

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 30.3.14 נפסל רישיונו של הנאשם לתקופה של 18 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רישיון תקף. למרות עובדה זו, ולמרות שרישיונו אינו תקף מאז שנת 2004, נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 7.5.14.

מאחר שלחובת הנאשם עונש מאסר מותנה לתקופה בת שבעה חודשים, הפניתי אותו לשירות המבחן לקבלת תסקיר וזאת בטרם הטיעון לעונש. שירות המבחן מצא כי מדובר באדם נורמטיבי בדרך כלל, העובד ומפרנס את משפחתו לאורך השנים. הנאשם הסביר לשירות המבחן כי נהג לשם הסעת ילדיו ללימודים, ולאחר שנעצר בנוכחות בתו חש ברגש אשמה ובושה והחל לפעול להגברת המודעות לזהירות בדרכים.

שירות המבחן מצא כי הסיכוי לחזרה על העבירה נמוך והמליץ על הארכת העונש המותנה תוך הטלת של"צ משמעותי.

המאשימה ביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן, ציינה כי מדובר במי שביצע את העבירה בעת שהמתין לריצוי עונש עבודות השירות, אשר הוטל עליו במסגרת התיק הקודם(!), את עברו המכביד של הנאשם וביקשה להטיל עליו מאסר, תוך הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר, פסילת רישיון לתקופה ממושכת ועונשים נלווים.

הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן שלא להפעיל את העונש המותנה וטען כי מדובר במי שאין לחובתו עבר פלילי ולפיכך לא ראוי לשלחו למאסר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, וכלל הנסיבות שבתיק זה, לא מצאתי מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ואינני רואה מקום להימנע מהפעלת עונש המאסר המותנה.

ההלכה היא כי אין להקל ראש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שאחרת יישמט הבסיס תחת עונש פסילת רישיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה. ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב.

רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.