פל"א 2126-11-13 מדינת ישראל נ' גבארה

הנאשם הורשע בביצוען של עבירות שהינן מהחמורות שבפקודת התעבורה.

הנאשם נהג ברכב בעיבורה של העיר כפר סבא. שוטרים הורו לנאשם לעצור ואולם תחת זאת החל הנאשם בנסיעה פרועה תוך חציית צמתים רבים כשרמזור אדום בכוונו. בהמשך הדרך פרץ הנאשם מחסום דוקרנים, המשיך וחצה צמתים נוספים ברמזור אדום ורק התנגשות בניידת משטרתית עצרה את נסיעתו.

הנאשם עשה כל זאת בהיותו שיכור. פסיקת בית המשפט העליון כינתה נהיגה ברכב בשכרות כנהיגה במכונת מוות נעה, ואופן נהיגתו המסוכן של הנאשם ממחיש היטב ביטוי זה. אם לא די בכל אלו, הנאשם ביצע את כל האמור בהיותו בזמן פסילת רשיון נהיגתו.

די בכך כדי לגזור את דינו של הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

לכל האמור לעיל יש להוסיף את עברו התעבורתי. אין זו פעם ראשונה בה הנאשם נוהג ברכ בהיותו שיכור ואף בהרשעתו מיום 1.5.12 גרם הנאשם לתאונת דרכים בהיותו שיכור. בהרשעה האמורה מיום 1.5.12 נגזר דינו למאסר מותנה בן 7 חודשים ופסילה לתקופה של 30 חודשים. הנאשם מסר שם בטיעוניו לעונש כדלקמן: " אני התחתנתי ועכשיו יש לי אחריות כלפי אשתי .לא רוצה ללכת לבית הסוהר ולהשאיר אותה לבד. התחלתי חיים חדשים" . בית המשפט שם הקל עם הנאשם וקיווה שדי במאסר מותנה,יחד עם יתר רכיבי הענישה, כדי להרתיעו ולהביאו להפנמת חומרת מעשיו, אולם הנאשם, בניגוד להבטחותיו מיום 1.5.12 בחר ללכת בדרך אחרת, נהג בזמן פסילה בהיותו שיכור בשנית, נהג בפראות תוך בריחה ממרדף משטרתי וכל זאת כאשר מאסר מותנה מרחף מעל ראשו.

כל האמור לעיל משתלב היטב עם עברו הפלילי של הנאשם בעבירות אלימות, סמים ועוד,כאשר הנאשם ריצה עונשי מאסר לא מועטים בגין עבירות אלו.

מכל האמור עולה, שאין מנוס מהטלת מאסר בפועל והפעלת המאסר המותנה הרובץ לפתחו של הנאשם.

לבית המשפט הוגש תסקיר שרות מבחן. בית המשפט אינו מקבל את המלצת שירות המבחן, שהרי כידוע שירות המבחן בוחן בעיקר את האינטרס של הנאשם ואילו חובתו של בית המשפט לבחון את האינטרס הציבורי בכללותו. התסקיר מציין אמנם כי הנאשם עובר תהליך טיפולי איטי ומעמיק ואולם החשש הכבד הינו שבמהלך התהליך האיטי, שתוצאותיו כלל אינן ברורות ומובטחות, עלולים מעשיו של הנאשם לגרום לתוצאות חמורות ואף קטלניות.

עקרון ההלימה, המסוכנות הרבה הנשקפת מהנאשם, והצורך להרתיעו מטים ומוליכים למסקנה שאין מקום לקבל את המלצתו העונשית של שירות המבחן .