פל"א 1379-07-14 מדינת ישראל נ' מיעארי(אסיר)

בתיק זה הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של נהיגה בלא רישיון נהיגה, נהיגה בפסילה, אי ציות להוראות שוטר, ועבירות נלוות של נהיגה ברכב בלא ביטוח.

העבירה הראשונה הנה מיום 25.6.14, בעת שנמצא הנאשם נוהג בקטנוע בסמוך למ.מ. כפר יאסיף, ואילו העבירה השנייה, אשר נכללה במקור בתיק 1917-05-15, בוצעה ביום 27.2.15 ובמהלכה נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסוואגן בתחום כפר יאסיף.

מתברר כי בין שני האירועים דנן, ביום 5.11.14, נמצא הנאשם נוהג פעם נוספת ברכב בכפר אבו סנאן, ונגזר עליו עונש של מאסר לתקופה של חמישה חודשים, לרבות הפעלת מאסר מותנה בגין עבירה קודמת(!) של נהיגה בלא רשיון מיום 1.6.13.

הנה כי כן המדובר בפעם השלישית והרביעית בהן מובא הנאשם לבית המשפט בגין עבירות של נהיגה בלא רשיון נהיגה, כאשר במקרה האחרון מגדיל הנאשם לעשות, לא מציית להוראות השוטרים ועוזב את המקום בנסיעה מהירה.

מעבר לעבירות הנהיגה, לחובת הנאשם הרשעות בעבירות סמים.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים לפחות, קנס ועונשים נלווים.

הסניגור ביקש להקל עם הנאשם וסיפר כי כיום הוא מרצה עונש מאסר בגין עבירה דומה חמישית, אשר בוצעה ביום 1.7.15, ואשר נלוותה לה עבירה של החזקת סמים ובגינה נדון למאסר לתקופה של עשרה חודשים (לרבות הפעלת מאסר מותנה והפקעת צו עבודות שירות בגין עבירות קודמות). הסנגור הסביר כי מדובר במאסר ראשון של הנאשם, אשר די בו כדי להעמידו על חומרת התנהגותו ואין מקום להטיל עליו עונש מאסר נוסף.

אינני יכול לקבל כי מי שאינו מורשה בנהיגה ולא הוכשר לכך נוטל לעצמו את החירות לנהוג ברכב, פעולה שכרוכה בסיכון ומצריכה מיומנות. חומרת העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, הסכנה הרבה הטמונה בנהיגה ברכב על ידי אנשים שהינם בלתי מורשים, זאת בנוסף להיות עבירה זו לצערי נפוצה, מחייבים להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים מעל פני האינטרס האישי של הנאשם, וזאת כפי שהקבע בשורה ארוכה של פסק דין וראו לדוגמא עפ"ת 37490-07-12 נסר נסראללה נ' מדינת ישראל, עפת (מרכז) 31341-06-13‏ ‏ חאג יחיא מוחמד נ' מדינת ישראל, ועפת (מרכז) 17539-07-12 סולמן אבו דחל נ' מדינת ישראל שם נקבע כי "די בנהיגה ראשונה על רכב של בלתי מורשה כדי להצדיק עונש כואב ומכביד. עונש מסוג זה יהווה הרתעה שלא תבוצע נהיגה נוספת על ידי אותו נהג בלתי מורשה וכן לבלתי מורשים אחרים בכח".

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג של אדם ינוע העונש הראוי במתחם שבין מאסר שכולו מותנה למאסר שחלקו יהיה בפועל, לתקופה קצרה, אותה ניתן לרצות בעבודות שירות. כאשר מדובר בנאשם רצדביסט כגון הנאשם דנן, מובן כי יש מקום לענישה מחמירה בהרבה, וכאשר לעבירות אלה נלווית עבירה של אי ציות להוראות שוטר ובריחה בנהיגה מהמקום מובן כי הענישה הראויה היא של מאסר בפועל.