פכטר נ' ששון ואח'

החלטה

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לסילוק ידם ממקרקעין.

רשימת הסעדים המבוקשים (סעיף 48 ואילך בכתב התביעה) מונה את אלה:

ביהמ"ש מתבקש ליתן צו, לפיו, קו החלוקה בין מגרש התובע לבין מגרש הנתבעים יסומן עפ"י מפת מדידה שצורפה לתביעה, כי יינתן צו המורה לנתבעים להרוס את הגדר הבנויה ולפנים אותה וחפצים שהם מאחסנים על חלק מחלקתו, ליתן צו המורה לנתבעים להקים גדר רשת לקו החלוקה, עפ"י מפת המדידה שצורפה לכתב התביעה ולהתיר לתובע פיצול סעדים.

כתב התביעה מציין, כי התובע והנתבעים הינם בעלי זכות חכירה במשותף במגרש ששטחו הכולל 1376 מ"ר וידוע כחלקה 153 בגוש 7731, חדרה.

מידע מפנקס הזכויות בלשכת רישום מקרקעין חיפה, מאשרת את היות שני הצדדים בעלי זכות חכירה של חלק (בלתי מסוים) מן המקרקעין.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן בה מצוין, כי את זכויותיהם בחלק מחלקה 153 הנ"ל, רכשו עפ"י הסכם מכר משנת 73 (העתקו צורף) כאשר עובר לרכישה היה בנוי על החלקה בית דו משפחתי שאת היחידה המזרחית ממנו רכשו והמערבית, הייתה בבעלות המשיב.

כאשר רכשו את זכויותיהם הייתה מוצבת בין שתי יחידות הדיור גדר רשת.

בראשית 1988, ביקש המשיב מן המבקשים את הסכמתם לבניית בית מגורים נוסף על חלקו של המשיב לאחר שבדק המבקש נסתבר לו, כי אם יתן הסכמתו לא יוכל לבנות על חלקו יחידה נוספת הואיל ועל החלקה בשלמותה ניתן להקים 3 יחידות דיור בלבד.

עוד מצא במהלך אותה בדיקה שערך במסמכי המנהל, כי גדר הרשת בין שתי יחידות הדיור אינה במקומה והשטח בחזקתו גדול יותר משטחו של המשיב.

כל זאת הסביר המבקש למשיב.

הציע המשיב, כי הצדדים יפנו לעו"ד (אברהם קורן) על מנת למנוע בעתיד פגיעה בזכויות המבקשים, או הגשת תביעה כנגדם בגין השגת גבול או יד.

ואכן, ביום 15/02/88 חתמו הצדדים על מסמכים שצורפו כנספחים ד' וה' לבקשת הרשות להתגונן מהם משתמע, כי הגבולות שבין הצדדים הם קבועים ולא ניתנים לשינוי.

לאחר שחתמו על נספחים ד' וה' (נספח ד' - הוא הסכמה בלתי חוזרת שנתן המשיב למבקשים להגשת תוכנית בניה שהוגשה ביום 15/02/88 ונספח ה' – מבטא הסכמה אודות אי שינוי בגבול שהפך לקבוע, בין שני חלקי החלקה) ניתן היתר בניה למשיב ועפ"י ההיתר, בנה הוא מכספו גדר בטון הניצבת עד היום חלף גדר הרשת שהייתה שם.

המבקשים מציינים, כי הזכות שקיבל המשיב מן המבקשים (הקמת יחידת דיור נוספת) עולה לאין ערוך על שווים של 9 המטרים שהעביר לחזקתם והם אומדים את הסכום כנקוב בסעיף 15 לבקשה.

ביום 27/02/2012 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים.

המבקש (מר יעקב ששון) אישר, כי הוא מחזיק בשטח גדול יותר משטח המשיב, כי הסיבה לכך הייתה הויתור שלו על הזכות לבנות יחידת דיור שלישית ולכן ביקש שהדברים ירשמו בכתב.

עוד אישר, כי נסמך הוא על חוות דעתו של המומחה, מר דניו, אשר צורפה לבקשתו.

עוד אישר, לאחר שהוצג לו עותק מהיתר הבניה, כי אכן זהו ההיתר השייך (צורף ממילא ע"י המבקשים).

ב"כ המשיב ציינה, כי לא ניתן לצרף את המסמך בהיותו חלקי, והחלטה שניתנה בסופו של דיון קצר בסוגיית הגשתו של מלוא ההיתר, כבקשת המשיבים, קבעה, כי אין מניעה מהגשתה.