פירעון כתובה על ידי זכויות סוציאליות עתידות

רקע

בפסק דין שניתן על ידי בית הדין ביום י"א באב התשע"ו (15.8.2016) חויב האיש בתשלום הכתובה בסך 180,000 ש"ח. קודם לכן, במסגרת איזון המשאבים, נקבע כי על הבעל להעביר לאישה זכויות סוציאליות בהיקף כולל של למעלה מ־100,000 ש"ח.

מוסכם על הצדדים, וכפי שהבהיר בית הדין, שאין לחייב את האיש בחיוב כתובה ובנוסף לכך להעביר זכויות שלו לאישה במסגרת איזון המשאבים.

אלא שלטענת האיש הוא רשאי להעביר את הזכויות הנ"ל בהתאם לחוות דעתו של רואה החשבון ופסיקת בית הדין, ורק להוסיף עליהם את ההשלמה לסכום של 180,000 ש"ח, ואילו האישה מבקשת לקבל את מלא כתובתה באופן מידי, ולוותר על העברת הזכויות.

בפסק הדין הנזכר נכתב:

האיש מבקש להפחית מסכום הכתובה בשל זכויות פנסיוניות שמגיעות מחמת האיזון, ולפי העיקרון המקובל שאין זוכים גם בכתובה ובנוסף באיזון משאבים.

לאור העובדה שחיוב הכתובה הוא חיוב לתשלום מידי ואילו הזכויות הן עתידיות בלבד, הדרך המתאימה למניעת חיוב כפול הוא חיוב מלא בכתובה לתשלום מידי, וביטול החיוב להעברת זכויות פנסיוניות.

האיש ביקש בסיכומיו לאפשר לו למצות טענותיו בעניין באופן מלא. השאלה היא משפטית, ועל כן מיצוי הטענות יהיה על ידי סיכומים.

מבוקש מן הצדדים להתמקד בטענות הלכתיות־משפטיות, ולהמעיט בטענות בדבר מצבם הכלכלי של הצדדים. מקומן של טענות כאלה במסגרת בקשה לפריסת תשלומים שהיא בקשה אחרת.

אכן, הצדדים הגישו סיכומים ובעקבות הסיכומים בא פסק דין זה.

תמצית טענות הצדדים

לטענת האישה היא זכאית לקבל את כתובתה באופן מידי ואילו הזכויות הסוציאליות הן זכויות עתידיות ולפיכך לא ניתן לקזזן נגד חיוב הכתובה המידי.

לטענת האיש ביחס לרוב הכסף (כ־85%) אין מדובר בזכויות עתידיות, וזאת לאור המצב החוקי החדש, שבו העברת הזכויות אינן בדרך של חיוב האיש לשלם לאישה את הזכויות בעתיד, אלא העברת הזכויות נעשית באופן מידי והן נרשמות על שם האישה. לפיכך, בנדון דידן, יירשמו על שם האישה כיום סכום של כ־82,955 ש"ח, ונמצא שהיא נפרעה את הסכומים הרשומים על שמה. הנתבע מודע לכך שאם תבקש לממש את הסכומים תידרש לשלם מס בשיעור של 35% אך נושא זה לטענתו אינו מן העניין כיוון שסוף סוף הסכום שהועבר לאישה הוא הסכום המלא כאמור.

לטענתו, אף אם לדעת בית הדין יש לראות את הזכויות הסוציאליות כזכויות עתידיות, קמה לאיש זכות קיזוז. שכן, בית הדין קבע בפסק דין חלוט שלא ניתן לחייב את האיש לפירעון מידי של הזכויות ("האפשרות הראשונה" בחוות הדעת), ויש לקבל את דרישת הבעל להעברת זכויות בדרך של רישום ותשלום בעת מימוש הזכויות ("האפשרות השנייה" בחוות הדעת). הניסיון לדרוש תשלום מידי של כל סכום הכתובה, כמוהו כניסיון לערער או לבטל את פסק הדין.

עוד טוען האיש כי זיכוי האישה במלוא כתובתה, הרי הוא כזיכויה בכפל זכויות. כמו כן, אין זה צודק לדרוש מן הבעל לשלם לאישה באופן מידי ובמזומן, כספים שהאיש יקבל רק בעוד כשלושים שנה. בא כוח הבעל הצביע על כך שזכות הקיזוז מוכרת במשפט האזרחי בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי). באחרונה הוסיף האיש לטעון כי עד אשר תממש האישה בפועל את הזכויות שבקרנות הפנסיה הכספים יישאו פירות.

תשובות האישה לטענות הן בעיקרן שמימוש הכספים באופן מידי תגרע מן הסכומים 35% מס הכנסה ואין הצדקה להפסיד את האישה בסכום זה. היא זכאית למימוש כספי הכתובה באופן מידי. לא מדובר על "כפל זכויות" כיוון שעם תשלום הכתובה מוותרת ומוחלת האישה על הזכויות שמגיעות לה מכוח איזון המשאבים. אין מדובר על ביטול פסק דין חלוט, אלא על מצב בו אין מקום לממש את הפסק החלוט.

דיון והכרעה

אין כפל זכויות, אך יש זכות מלאה לכתובה.