פירוק שיתוף בנכס מקרקעין

בפני תביעה לפרוק שיתוף בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 21 בגוש 3938 בדרך של מכירה ולחלק התמורה באופן שווה בין התובעים והנתבעים שהינם יורשי וחליפי יורשי המנוח ס. ג.

עובדות ברקע התביעה

1.                  התובעות והנתבעים הם יורשי וחליפי יורשיו, של המנוח ס. ג. (להלן: " המנוח"). התובעות הן בתו וכלתו (להלן: " הבנות") והנתבעים הם בנו ונכדו (להלן: " הבנים").

2.                  המנוח היה בעל הזכויות בשתי חלקות: חלקה 21 בגוש 3938 (נשוא התביעה) וחלקה 39 בגוש 3938.

3.                  למנוח היו ארבעה ילדים: י. ג. ז"ל, מ. ג., ח. ג. ז"ל  ו ל. ש.. התובעת 1 היא אלמנתו והיורשת של ח. ג. והנתבע 1 הוא בנו ויורשו של י. ג. .

4.                  המנוח בנה את ביתו על חלקה 21 והתגורר בו עד מותו בשנת 1960. יחד עמו התגורר  בנו מ. הנתבע 2.

5.                  חלקה 39 היתה קרקע חקלאית.

6.                  המנוח התיר, בשנת 1947, לבנו י. לבנות את ביתו על חלקה 21 וי. בנה והתגורר בביתו עד מותו בשנת 1993. בשלב מסוים התיר י. לבנו ע. הנתבע , לבנות קומה נוספת בה מתגורר, עד היום, ע. עם משפחתו.

7.                  המנוח נפטר בשנת 1960 . צו ירושה הוצא בשנת 1980 על פיו יורשי המנוח ס. ג. הם ארבעת ילדיו:

ג. י., ג. ח., ג. מ. ול. ש. כל אחד ¼.

8.                  לאחר פטירת המנוח הגיעו היורשים להסכמה בעל פה (להלן: " ההסכמה הראשונית") בדבר חלוקת העזבון בין היורשים. ההסכמה היתה שהבנים שהתגוררו בחלקה  21  יקבלו אותה (להלן: " החלקה המבונה") וח. וש. יקבלו את חלקה 39 (להלן: " החלקה החקלאית") .

כל הצדדים פעלו בהתאם להסכמה הראשונית אולם לא פעלו כדי לתת להסכמה תוקף משפטי.

9.         בעקבות שמועות, בסוף שנות ה- 70, בדבר שינוי ייעוד החלקה החקלאית, חזר בו י. מן ההסכמה הראשונית ודרש פיצוי ואילו מ. היה מוכן להמשיך בהסדר.

            בעקבות עמדת י. פנו התובעות בבקשה לצו ירושת המנוח ס. ג. וצו ניתן ב- 1980.

10.       בשנת 1993 נפטר י. ובצוואתו, הוריש את חלקו בחלקה 21 לבנו ע. (הנתבע ) ואת חלקו בחלקה 39 לשתי בנותיו.

הצוואה של י. הבהירה לצדדים כי ההסכם הראשוני בוטל.

11.       חלקה 39 נמכרה וכל אחד מיורשי המנוח קבל ¼ . המחלוקת בין היורשים מצטמצמת לחלקה 21 .

ההליך המשפטי

12.        תחילתם של ההליכים בין הצדדים, בשנת 1996, בעתירת הבנות לביהמ"ש המחוזי בת"א בדרך המרצת פתיחה, למנות את ב"כ כונס נכסים לשם רישום הזכויות במקרקעין בהתאם לצו הירושה. הדיון בתובענה הועבר לביהמ"ש לענייני משפחה עם הקמתו. התביעה התקבלה בפסק דין מיום 11.7.2000 לפיו חויבו הנתבעים לחתום על כל המסמכים לצורך הרישום ובמקרה שלא יעשו כן תוך 30 יום מונה ב"כ התובעות לכונס נכסים לצורך ביצוע הרישום .

13.        על פסק הדין הוגש ערעור, במסגרתו הוסכם להחזיר הדיון לביהמ"ש לענייני משפחה להכריע בשאלה האם חלקה 21  כלולה בנכסי עזבון המנוח ג. ס. .