פירוק שיתוף במשק חקלאי לאור כוונת הצדדים בהסכם

לפניי תביעה לפירוק שיתוף במשק חקלאי המצוי במושב*** שהוגשה 15 שנים לאחר חתימת הסכם הגירושין.

לצורך הכרעה האם ניתן לאכוף את ההסכם וכיצד יתבצע פירוק השיתוף נדרשתי לבחון את כוונתם המשותפת של הצדדים בעת החתימה על הסכם הגירושין בו החליטו על חלוקת המשק, אף כי ידעו שהמשק אינו ניתן לפיצול לאור מדיניות מנהל מקרקעי ישראל וכן את טענת הנתבע בדבר זמניות ההסכם שנחתם שעה שהיה צפוי הסדר שלום עם סוריה בגדרו יפוצו המפונים על נכסיהם, אזי סוכם כי כספי הפיצויים עבור המשק יחולקו ביניהם באופן שווה.

א.         רקע כללי והעובדות הצריכות לעניין:

1.         התובע והנתבעת הינם בני זוג לשעבר, הם נישאו בשנת 1975 והתגרשו בשנת 1993.

2.         ביום 12.01.1993 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה (תיק מס' 619/91).

3.         הצדדים רשומים במינהל מקרקעי ישראל כבעלי זכויות בר רשות, בחלקים שווים במשק החקלאי המצוי במושב *** - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, הידוע כמשק ** (להלן: "המשק").

4.         במסגרת ההסכם, ביקשו הצדדים להסדיר, בין היתר, את נושא זכויותיהם במשק.

5.         הסעיפים הרלוונטיים להסכם (סעיפים 9-11) קובעים כדלקמן: 

"9. הצדדים הם בעלי הזכויות בבית במושב **** ברמת הגולן וביחידת משק של 40 דונם הצמודה אליו (כ- 40 דונם). תכולת הבית שייכת לאישה.

10. הבעל מסכים ומתחייב להעביר חלקו וכל זכויותיו בבית ו-10 דונמים שתבחר האישה מתוך יחידת המשק המשותפת לבעלות ולשם האישה מיד לאחר חתימת הסכם זה.

11. הדונמים הנותרים של יחידת המשק במושב *** יהיו בבעלות הבעל. למרות האמור לעיל, מוסכם כי אם ישולמו לצדדים או למי מהם פיצויים בגין הסדר מדיני בגולן, בנוגע לבית וליחידת המשק, יחולקו פיצויים אלה במלואם בין הצדדים בחלקים שווים.

12. הצדדים יפעלו ככל הדרוש לביצוע העברת הזכויות ויעשו זאת באופן עצמאי".

6.         לאחר גירושי בני הזוג, נותרה הנתבעת להתגורר בבית במושב ולהשתמש במשק או בחלק שיוחד לה - טיפלה במטע המנגו ובנתה בחצר הבית שתי יחידות אירוח מהם היא מתפרנסת, ואילו התובע עזב את המושב ולא עיבד את חלקו מאז.

7.         ביום 10.03.08 הגיש התובע תביעה זו לפירוק שיתוף, בה עתר למתן פסק דין אשר יורה על פירוק השיתוף במשק, על ידי מכירתו כשהוא פנוי וריק מכל חפץ, ועל חלוקת התמורה שווה בשווה בין בעלי הזכויות בו, תוך ביטול סעיפים 10 ו-11 בהסכם הגירושין.

8.         הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו ביקשה לסלק על הסף את התובענה מחמת התיישנות, מעשה בית דין והעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

9.         ביום 19.11.09 דחה קודמי כבוד המותב המנוח את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והתיישנות.

10.        כנגד החלטה זו, אשר מהווה למעשה פסק דין, הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

11.        ביום  11.07.10 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי לפיו התקבל הערעור ובוטל פסק הדין שניתן, והתיק הושב לבית המשפט קמא על מנת שימשיך לדון בתובענה מן הנקודה אליה הגיע טרם נתן את פסק הדין שסילק את התובענה על הסף.

ב.         דיון :