פירוק שיתוף בדירה בדרך של משכנתא כפנויה, בשוק חופשי

ההליך

1.         בפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, שהגיש בעל כנגד אשתו בנפרד.

2.         התובענה הוגשה ב- 14/5/06. ההגנה ב- 28/6/06 וביום 15/11/ 06 התקיים בפני קדם המשפט.

3.         במסגרת הדיון בקדם המשפט, סיכמו הצדדים טענותיהם באשר לפירוק השיתוף ועתה ניתנת החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

4.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ב- 5/4/95. מנישואיהם נולדו 2 קטינים ילידי 96 ו- 99.

5.         חיי בני הזוג לא עלו יפה והנתבעת עברה להתגורר ב..... עם 2 הילדים.

6.         הסכסוך בין הצדדים מורכב ומתמשך, למעשה מצויים הצדדים עתה ב"סיבוב שני" בהתדיינויות ביניהם (ההתדיינות הקודמת היתה בשנת 2002) בהתדיינות הנוכחית שמתקיימת בפני, תלויה ועומדת תביעה רכושית (במסגרתה גם נדונה תביעת פירוק השיתוף), תביעת מזונות ותביעת משמורת.

7.         הצדדים בעלים במשותף בדירת קוטג' בשטח של 160 מ"ר, הנמצאת בחדרה, הידועה כתת חלקה 2 בחלקה 125 בגוש 10402 (להלן "הדירה").

8.         בכתבי הטענות, ביקש התובע לפרק את השיתוף בדירה, בטענה שהוא היחידי המתגורר בדירה, שכן ממילא עברה הנתבעת לקיבוץ כפר בלום ב- 10/02. התובע משלם לבדו את ההלוואה המובטחת במשכנתא בסך 3,300 ש"ח לחודש ומטעם זה, מבקש הוא את פירוק השיתוף בדירה. עוד נטען בכתב ההגנה ש"כל תקוותה של הנתבעת לשקם את נישואיה עם התובע".

9.         בכתב הגנתה, התנגדה הנתבעת לפירוק השיתוף בטענה שהגישה ביום 20/2/02 תביעה לשלום בית ולמדור ספיציפי לבית הדין הרבני בחיפה, ולטענתה במסגרת התביעה אף ניתן צו עיקול על דירת המגורים, לפיכך לטענתה, גם אין סמכות לבית המשפט להידרש לתביעה.

10.        בדיון בפני, טענה באת כח הנתבעת טענות אחרות ושונות בתכלית, לטענתה:

                "מבחינה עקרונית לא תהיה לנו בעיה לפירוק השיתוף אלא בעיה במימוש משום שמרשתי שוקלת את האפשרות לרכוש את חלקו של...(הבעל ש.ג.) מרשתי היום תובעת תביעה לחלק מהנכסים המשותפים של בן זוגה, מדובר בסכומים נכבדים, האפשרות שלה לרכוש את הנכס קשורה לעובדה כמה כסף תקבל.

                הם נמצאים אמנם בהליך שמתנהל בבית הדין הרבני, עד כמה שידוע לי, הטוען הרבני שלה הגיש בקשה כזו, יכול מאוד להיות שהעניין יותר קרוב ממה שחושבים זו היתה ההודעה האחרונה שלה לפני כמה ימים".

11.        עיקר טענת ב"כ הנתבעת היתה כי ..." פירוק שיתוף של דירת המגורים כרגע, כעת, כאשר כל העניינים הכספיים של בני הזוג שבעיקרם הם עניינים שהם כספים שהבעל חב לאשה, כספים לא מבוטלים, עלולים לגרור אחריהם אי שוויון בהזדמנות של הצדדים לרכוש את דירת המגורים במידה ושניהם מעוניינים לרכוש את דירת המגורים אין לה שום יכולת אחרת חוץ מהכספים האלה כדי לרכוש את דירת המגורים".

12.        מנגד, טען ב"כ הבעל: " העיקול כשלעצמו לא מפריע לפירוק השיתוף ויכול לחיות לצידו, לכל היותר התוצאה היא שכספי התמורה שיתקבלו ממכירת הדירה השייכים לבעל, יעוכבו בקופת הכינוס...

                אני לא שומע מהאישה שהיא רוצה להתגרש, לא ראיתי תביעה לפי חוק יחסי ממון, תביעה למדור ספיציפי כאשר האשה לא מתגוררת בבית 5 שנים היא תביעה מגוחכת שאינני מאמין שערכאה שיפוטית במדינת ישראל תתייחס אליה. אין הגנה בתביעת פירוק השיתוף".

דיון

כללו של דין

13.        הזכות לפירוק שיתוף במקרקעין מעוגנת בסעיף 37 לחוק המקרקעין התשי"ט-1969, על פי הוראותיו "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

14.        ואכן, כחוט השני שזור בפסיקת בתי המשפט העיקרון היסודי, לפי שמורה לכל שותף הזכות לפירוק שיתוף במקרקעין ו"בכל עת" עיקרון יסודי זה שאף כונה בפסיקה "עיקרון על", מעוגן כאמור בהוראת סעיף 37 לחוק המקרקעין.

            וראה: רע"א 101/97 רידלביץ נ' מודעי פ"ד נ"ב (4) 625, 632.