פיקלנר ואח' נ' יעקב ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובעים כנגד הנתבעים, לקבלת פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובעים עקב פגיעת רכבם, רכב פרטי מסוג דייהטסו (להלן: "הרכב") בתאונה מיום 04.04.12 (להלן: "התאונה").

במועדים הרלבנטיים לתאונה, התובעת 1 הייתה הנהגת ברכב. התובע 2 היה הבעלים של הרכב.

במועדים הרלבנטיים לתאונה, הנתבע 1 נהג במשאית שהייתה מעורבת בתאונה. מדובר במשאית שבבעלות הנתבעת 2, כאשר הנתבעת 3 ביטחה את המשאית.

לטענת התובעים, ביום התאונה, עת נסעה התובעת ברכב בקיבוץ עין כרמל, מאחורי המשאית, ובהיות הרכבים בעצירה מוחלטת, כשרכב התובעת במרחק של שלושה מטרים מאחורי המשאית, לפתע, נהג המשאית החל לנסוע לאחור ופגע ברכב התובעת.

הנתבעים כפרו בחבותם לתאונה. לטענתם, התובעת לא שמרה מרחק מהמשאית ורכבה נכנס במשאית מאחור.

במרכז הראיות עומדת עדותה של התובעת. עדותה של התובעת יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותה הגיונית, סבירה, ומתיישבת עם צורת הנזק ברכב התובעים. למשאית לא נגרם כל נזק, ורכב התובעים נפגע בחזיתו הקדמית. עיינתי בצילומי רכב התובעים והפגיעה ברכבם מתיישבת יותר עם תיאור נסיבות התאונה הנטען על ידם. אם רכב התובעת היה נכנס במשאית מאחור כגרסת הנתבעים, אזי הנזקים בחזית רכב התובעים היו חמורים בהרבה וצורתם הייתה שונה.

בכתב תביעתם התובעים טענו, כי בידיהם תמלילים והקלטות של שיחתם עם נהג המשאית וקצין הבטיחות מטעם הנתבעת 2. משום מה הנתבעים לא העלו כל טענה נגדית בהקשר זה. התובעת חזרה על טענתה במסגרת עדותה בפניי, והנתבעים בחרו להתעלם מטענת התובעת ובחרו שלא לחקור אותה בעניין זה, דבר האומר דרשני.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 10,582 ₪ (שווי הרכב בניכוי שרידים, ובתוספת שכ"ט שמאי) בצירוף סך של 250 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ב, 18 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: