פיצויים בגין חבלה כתוצאה מהתקלות במרצפות מדרכה רעועות באשדוד

רקע

1.         ביום 14.9.04 הלכה התובעת, שרה יחזקאל, ברחוב של עיר (אשדוד), נתקלה במרצפות מדרכה רעועות, בולטות ובלתי יציבות ונפלה קדימה. כתוצאה מהנפילה היא נחבלה ברגלה כמפורט להלן ותבעה את עירית אשדוד (להלן: "העיריה" או "נתבעת 1") ואת חברת הביטוח שלה (להלן: "הנתבעת 2") לפיצוי בגין הנזק.

            תאור המקרה, המפורט לעיל, נלקח מלשון סעיף 2 לכתב התביעה.

2.         התברר כי כתוצאה מהנפילה נגרמה לתובעת נכות אורטופדית בשיעור 5%, וזאת לדעת הרופא מטעמה, ד"ר אריה אריאלי.

כך כתב בחוות-דעתו מיום 20.2.05 שצורפה לכתב התביעה.

            בדיקת התובעת ע"י המומחה התקיימה ארבעה ימים קודם לכן.

            המומחה מטעם הנתבעות, פרופ' נרובאי, בדק את התובעת ביום 4.8.05 ולדעתו לא נותרה לתובעת כל נכות.

כך כתב בחוות-דעתו מיום 15.9.05.

3.         עיריית אשדוד הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענת התובעת לעניין המפגע במדרכה כשם שהכחישה כל אחריות שלה לנזק. לחילופין נטען ע"י הנתבעות כי אם נגרם לתובעת נזק הרי היה זה באשמתה הבלעדית. בסיכומי בא-כוחן נטען לאשם תורם גבוה בכך שהתובעת, אשר היתה מודעת למפגע הנטען על-ידה, לא הודיעה על קיומו לעיריה.

            התובעת אישרה כי הכירה את המפגע (עמוד 6) כשם שאישרה כי לא הודיעה אודותיו לעיריה.

4.         השאלות שבמחלוקת:

            א)         האם הוכחה אחריות של העיריה כלפי התובעת?

            ב)         בהנחה שהתשובה חיובית היא, מהו גובה הפיצוי המגיע לתובעת?

אדון בשאלות אלו לפי סדרן:

            א)         לעניין שאלת אחריות של העיריה:

            1)         בעניין זה העידו התובעת, בעלה, ומכר שלהם, מר מנשה וסקר.

הבעל של התובעת, יחזקאל דניאל, אישר כי לא ראה כיצד נפלה אשתו כשם שאישר כי עקב נכותו הוא אינו הולך בעיר אשדוד אלא נוסע ברכבו, ולכן עדותו בעניין המפגע אינה תורמת דבר.

מר וסקר העיד (והצהיר) לגבי נסיבות נפילתה של התובעת כשם שהצהיר על "בלטות שהיו רעועות, בולטות ובלתי יציבות" ברחוב קבוץ גלויות.

צילומים של הבלטות הנטענות צורפו לתצהיר התובעת אולם בא-כוח הנתבעות התנגד להגשתם הואיל והם צולמו על-ידי בנה של התובעת והבן לא התייצב לדיון כדי להחקר על תצהירו.

לדעת בא-כוח הנתבעות ייתכן והתמונות לא צולמו במקום האירוע והן בעצם בבחינת תמונות מטעות. חשש זה הוסר כאשר התובעת אישרה לפרטיכל, במענה לשאלתי, כי התמונות צולמו בנוכחותה. ממילא, אם אאמין לה בעניין התאונה צריך אני לקבל עדותה בעניין זה, ולא הוכחו נסיבות להפעלת כלל ה-"פלגינן דבורא" לגבי נסיבות התאונה ומיקומה.