פיצוי מחברת הראל לביטוח בגין ירידת ערך מסחרי של מכונית

1.         חסד עשה התובע, עמנואל הורן, עם הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, כאשר תבע ממנה פיצוי כספי בסך 17,800 שקל בלבד. (סכום זה נובע - כידוע - מסמכותו העליונה של בית משפט לתביעות קטנות).

            כל כך למה?

            מכיוון שהעובדות ו"המספרים" מדברים באופן חד-משמעי וחד-כיווני לטובתו של התובע ולא ירדתי לסוף עמדתה של הנתבעת, בין בכתב ובין בטעוני נציגתה, במהלך הדיון.

2.         אין מחלוקת בין הצדדים לגבי נסבות התאונה מושאת הדיון כשם שאין מחלוקת כי התובע חף מכל אשם להתרחשותה.

            לאחר התאונה הכניס התובע את רכבו הפגוע, מסוג פולקסוואגן פאסאט טורבו, למוסך לשם תקונו.

            הנתבעת, אשר ביטחה את רכבו של התובע, שלחה למוסך שמאי כדי שיבדוק את הנזקים ויתן דו"ח מתאים.

            השמאי שנשלח הוא מר שבתאי לופו.

            חוות דעתו מיום 16.11.09 צורפה כנספח ג' לכתב התביעה.

            עיון בה מלמד כי השמאי העריך את גובה הנזק בסך 33,273.63 שקל (כולל מע"מ).

סכום לא מבוטל לכל הדיעות, מה עוד ששוויו של הרכב על-פי המחירון של לוי יצחק עמד אותה עת על סך 71,000 שקל.

(עותק הדף הרלבנטי של חוברת לוי יצחק הוגש בהסכמה לתיק במהלך הדיון, ואני מסמנו לנוחיות כללית כ-במ/1).

            עד כאן קב ונקי.

            הקושי והמחלוקת שבין הצדדים צמחו מהערכתו המינימליסטית של השמאי לופו בדבר ירידת הערך של רכב התובע.

שכן, למרות הנזק הכספי הגבוה ולמרות שהשמאי המליץ על החלפת 57 פריטים ברכב ( חמישים ושבעה), הוא החליט כי ירידת הערך של הרכב מסתכמת ב- 4% (ארבעה) בלבד, או בספרות 2844.00 שקל בלבד.

כל ההדגשות הן שלי, ולא בכדי.

3.         התובע, חש - ובצדק - כי ירידת ערך זו אינה ריאלית ופנה עקב כך לשמאי לופו.

לדבריו, אשר לא הוכחשו, ההסבר שקיבל ממר לופו הוא כי ירידת הערך בה הוא נקב היא ירידת ערך "טכנית" ואינה ירידת ערך "מסחרית".

            התובע חלק על גישה זו של מר לופו, אך ללא הצלחה.

4.         בסופו של דבר מכר התובע את רכבו כנגד 35,000 שקל בלבד שכן לדבריו, כל רואהו וכל המתענין בו נרתע ממנו עקב הפגיעות המרובות ועקב הפגיעה הקלאסית הגורמת לירידת ערך  - היינו - "פגיעת שילדה".